חברות וחברים יקרים,

מתחילת משבר הקורונה, מדינות רבות ברחבי העולם הקדישו מאמצים ניכרים להשבת אזרחיהן שנתקעו בחו"ל בעקבות סגירת הגבולות הנרחבת. אבל מי דואג לפלסטינים שנקלעו לאותו מצב?

בתחילת מרץ שהו אלפי פלסטינים בחו"ל, כשלפתע החליטה ממשלת ירדן לסגור את מעבר גשר אלנבי, במסגרת מאמציה לבלום את התפשטות הנגיף. בימים כתיקונם, זהו מעבר הגבול היחידי דרכו יכולים פלסטינים לצאת מן הגדה המערבית ולחזור אליה משום שישראל אוסרת, ככלל, על מעברם דרך נמל התעופה בן גוריון. וכך, כל אותם פלסטינים שהיו בחו"ל כשהמעבר נסגר, מצאו עצמם ללא כל דרך לשוב לביתם בגדה; ואילו פלסטינים שגרים בחו"ל והגיעו לביקור בגדה, נותרו ללא כל דרך לעזוב.

בחודשים האחרונים, פנו אל המוקד עשרות אנשים המבקשים לשוב אל בתיהם בדחיפות, ואנחנו עושים כל שביכולתנו לעזור להם. השבוע עתר המוקד לבית המשפט המחוזי בשמם של פארס ויוליה עומארי, שבתחילת מרץ השאירו את ילדיהם אצל הסבתא והסבא ברמאללה, ונסעו לאוקראינה לחופשה בת שבוע. מאז נותרו בני הזוג תקועים באוקראינה, הרחק מילדיהם.

מעבר לסיוע הפרטני שמעניק המוקד לרבים, בימים אלה אנחנו מגבשים פנייה עקרונית בדרישה שישראל תאפשר לכל פלסטיני שצריך לשוב אל ביתו לנסוע דרך נתב"ג, לפחות עד שייפתח מחדש מעבר אלנבי.

מקרים אלה מדגימים רק אחת מהדרכים הרבות בהן הכיבוש והאפליה אותם משליטה ישראל מעצימים את הקשיים הנגרמים על-ידי מגפת הקורונה. המוקד פועל נמרצות לסייע לאנשים הנפגעים כתוצאה מכך – תרמו למוקד ועזרו לנו להמשיך בפעילות חשובה זו.

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט