חברות וחברים יקרים,

מוסעב היה בן שש־עשרה כאשר חיילים באו לעצור אותו מביתו באמצע הלילה. הוא סיפר לעורכת הדין של המוקד כי הוכה במהלך החקירה, וכי לעתים קרובות סוהרים בכלא מכים אותו ואת כל הנערים הכלואים עמו. הוא התלונן שהוא רעב כל הזמן וסובל ממחלת גרדת (סקביאס) כתוצאה מהתנאים ההיגייניים הירודים בכלא. זה שנתיים המוקד פועל לשפר את תנאי הכליאה הבלתי אנושיים בבתי הכלא ולתבוע דין וחשבון על מקרי אלימות. אך יותר מכל נחרתה אצל עורכת הדין בדידותו של מוסעב. חודשים רבים במעצר הוא לא פגש ולא שמע מאף אדם מחוץ לכלא.

מצבו של מוסעב אינו ייחודי. אלפי אסירים ועצורים פלסטינים מוחזקים כבר למעלה משנתיים כשהם מבודדים לחלוטין מן העולם החיצון, ללא ביקורים, ללא שיחות טלפון ואף ללא מכתבים מבני משפחותיהם. הורים לא היו בקשר עם ילדיהם, ילדים עם הוריהם, ואחים ואחיות אלה עם אלה. האיסור חל הן על מי שהורשעו והן על אלפי כלואים פלסטינים הממתינים למשפט או כאלה המוחזקים במעצר מנהלי.

השבוע הגיש המוקד עתירה לבג"ץ, בדרישה לחדש את ביקורי המשפחות לאסירים ולעצורים הפלסטינים המוגדרים “ביטחוניים”. האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים הצטרפו אלינו בעתירה זו. העתירה טוענת כי האיסור על הביקורים מהווה הפרה בוטה של חובות המדינה, לפי הדין הישראלי והדין הבינלאומי כאחד. האיסור על ביקורים הוא גם מפלה (הביקורים לאסירים אחרים כבר חודשו) ומהווה ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה שלמה.

המשפחות מודעות היטב להידרדרות החריפה בתנאים בבתי הכלא ומודאגות מאוד מהמצב. הדבר הופך את ביקורי המשפחות לחשובים אף יותר, שכן הם מאפשרים לבני המשפחה להגן על זכויות יקיריהם במעצר.

הסכם הפסקת האש סיים את הלחימה הפעילה ברצועת עזה והחזיר הביתה את כל החטופים החיים. עם זאת, הוראת השעה האוסרת על הביקורים לאסירים ולעצורים ביטחוניים נותרה בתוקפה, והוארכה לאחרונה עד יולי 2026.

"בשוך מצב החירום" אמר עו"ד דניאל שנהר שהגיש את העתירה, "אנו דורשים שזכויות האדם הבסיסיות ביותר ישובו ויזכו להגנה שלה היו ראויות מלכתחילה, ושביקורי המשפחות יחודשו לאלתר".

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט