חברות וחברים יקרים,

עיקרון יסוד של כל מערכת משפט מודרנית הוא שאין להעניש אדם על מעשיו של אדם אחר. מתוך מחויבות לעיקרון זה, ששורשיו בתנ"ך, משקיע המוקד להגנת הפרט מאמצים רבים לביטול השימוש באמצעי ענישה קולקטיבית על ידי ישראל, ובראשם הריסה עונשית של בתים. כעת אנו מתמודדים עם גל של צווי הריסה כאלו, שמביאים לפגיעה קשה ופסולה במשפחות שלמות בגלל מעשה של אחד מבני המשפחה. ההצלחות בתחום הזה מועטות ומאוד חלקיות – לפני שבוע, אישר בג"ץ לצבא להרוס שלוש מתוך ארבע קומות של בית משפחה בכפר יעבד וקיבל את עתירתנו לביטול צו ההריסה רק לגבי קומת המחסנים. אבל אנחנו משוכנעים שלכל עתירה כזו יש חשיבות ולו בריסון ישראל מלחזור ולעשות שימוש המוני באמצעי זה, כשם שעשתה בעבר.

בחודש מרץ הצלחנו לשים סוף לענישה קולקטיבית מסוג אחר, במסגרתה, בעקבות פיגוע בצפון הגדה, חסם הצבא במשך כמה חודשים את הכביש היחיד המחבר בין אלמסעודיה, שכונת מגורים מבודדת של הכפר בורקא, ליתר הגדה. לאחר שעתרנו לבג"ץ, הסיר הצבא את החסימה, ואיפשר לתושבי השכונה לחזור לשגרת חיים רגילה ולהגיע בכלי רכב למרפאות, לחנויות, לבתי הספר ולמקומות העבודה המרוחקים כולם כמה קילומטרים מבתיהם.

בשנה החולפת הצלחנו גם להדוף ניסיון לשלול זכויות סוציאליות כמהלך של ענישה קולקטיבית. ייצגנו שבע משפחות ירושלמיות שהמוסד לביטוח הלאומי שלל מהן ביטוח בריאות וזכויות סוציאליות, כנראה על רקע תקריות אלימות שהתרחשו בעיר במאי שעבר. המוסד לביטוח הלאומי חזר בו משלילת הזכאויות בכל המקרים, אך מבלי שסיפק שום הסבר להתנהלותו. לאחרונה, במסגרת עתירת חופש מידע שהגשנו בעניין, הודה המוסד לביטוח הלאומי ששלילת הזכויות התבססה על מידע חסוי שקיבל מהשב"כ. בהוראת בית המשפט, המוסד לביטוח הלאומי העביר לנו את "תיקי החקירה" שלו בנוגע לשש מהמשפחות – ומהם עלה באופן חד-משמעי שלא נערכה שום חקירה לפני שהתקבלה החלטה בכל אחד מהמקרים. עובדה זו מעידה בבירור שלא היה לשלילות שום בסיס לגיטימי ושתכליתן היתה רדיפה פוליטית.

ענישה קולקטיבית היא רק פן אחד לדיכוי ולאפליה בהם נוקטת ישראל כלפי האוכלוסיה הפלסטינית. המוקד ימשיך להיאבק נגד צורות האפליה והדיכוי השונות, ולתמוך ולסייע לפלסטינים לממש את זכויותיהם.

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט