מאבקם של תושבי הכפר בודרוס בחומת ההפרדה באזור הכפר בודרוס, הנמצא מערבית לרמאללה, עובר תוואי חומת ההפרדה, אשר חוצץ בין תושבי הכפר לאדמותיהם. תוואי זה נקבע לאחר שמאבקם של תושבי הכפר בתוואי הקודם שתוכנן באזור נשא פרי והרשויות החליטו להזיזו קרוב יותר אל הקו הירוק. עם זאת ,גם התוואי הנוכחי גוזל אדמות מהתושבים, וזאת למרות שאין כל מניעה ביטחונית, טופוגרפית או הנדסית להעבירו על הקו הירוק. תושבי הכפר אף עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח בישראל, בדרישה לשנות את תוואי החומה. ההחלטה בעתירה טרם ניתנה, אך ביום 28.10.04 הוציא בג"ץ צו הביניים האוסר על המדינה לעקור עצי פרי השייכים לתושבי הכפר, להזיזם ממקומם או למנוע את הגישה אליהם עד לדיון הקרוב בעתירה.
לפירוט בעניין עתירה זו. מעצרו המינהלי של אחמד עווד והדיונים בבית המשפט הצבאי ביום 21 באוקטובר נעצר אחמד עווד, תושב הכפר בודרוס, מורה בתיכון, בן 43 ואב לששה, והוצא נגדו מעצר מינהלי לארבעה חודשים.
כידוע, מאפשר
הצו בדבר מעצרים מינהליים למפקד הצבאי להחזיק עצורים במעצר ממושך מבלי להעמידם לדין ומבלי לחשוף את העילה למעצרם ואת הראיות עליהן הוא מבוסס. בכך פוגע הצו בזכויותיו הבסיסיות ביותר של העצור, אשר בשל סודיות זו אינו יכול להתגונן מפני ההאשמות נגדו ואף עונשו לא נקצב מעולם, וניתן להאריך את המעצר שוב ושוב. בשל הפגיעה הקשה בזכות למשפט הוגן הגלומה במעצר המינהלי, הטיל המשפט הבינלאומי הגבלות נוקשות ליישומו, ולפיהן יש להשתמש באמצעי זה רק מטעמים ממשיים וחיוניים של הכרח ביטחוני, ובמקרים חריגים.
בדיון ביום 1 בנובמבר 2004 בבית המשפט הצבאי בעופר, ביקשה התביעה הצבאית לאשר את צו המעצר המינהלי והתקופה הנקובה בו על סמך חומר החסוי מפני הסנגוריה. למרות החיסיון, מחלקו של הדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים, ניתן היה ללמוד כי לעווד לא יוחסה כלל פעילות אלימה, ונראה כי העילה היחידה למעצרו היתה היותו מן המארגנים של המאבק נגד החומה בכפרו. כן הוצג בדיון תצהירו של תושב אחר מהכפר, אשר היה שותף לעווד בפעולות המחאה נגד החומה, ממנו עולה כי הוא מתנגד, מתוך עקרון, למאבק אלים נגד החומה. לדברים אלו נמצא חיזוק בדבריו של עווד עצמו, שהעיד כי עמד על כך שבהפגנות נגד החומה יימנעו המפגינים משימוש באלימות. נראה, אם כן, כי לא היה כל בסיס ממשי למעצר המינהלי.
גם השופט, רס"ן אדריאן אגסי, לאחר שעיין בחומר המודיעיני החסוי, התרשם כי העילה למעצר המינהלי היתה פעילותו הענפה של עווד כנגד חומת ההפרדה. הוא הוסף כי "קבעתי בתיקים קודמים כי לא ייתכן שהמפקד הצבאי ישתמש בסמכותו להורות על מעצר מינהלי של אדם רק בגין פעילות מסוג זה". בית המשפט הורה, לפיכך, על ביטולו של הצו, אך עיכב את ביצוע ההחלטה בארבעים ושמונה שעות, כדי לאפשר לתביעה לערער עליה.
לצפייה בפרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט קמא ביום 4 בנובמבר 2004 התקיים הדיון בערעורה של התביעה הצבאית בפני בית המשפט הצבאי לערעורים. בדיון הדגישה באת כוחו של עווד מהמוקד להגנת הפרט, כי מעצרו המינהלי יחזק את ייאושו מן השלטון הישראלי וימוטט את תקוותו כי ישראל תכיר בלגיטימיות של פעילותו הבלתי אלימה. כן הזכירה באת כוחו של עווד כי השנה נעצרו גם שניים משותפיו למאבק נגד הקמת החומה, בסמוך לבודרוס, ששוחררו לאחר מאבק משפטי.
בהחלטתו העיר השופט, אל"ם משה תירוש, כי פעילויות מחאה, שאינן כוללות פעילות פיסית אלימה, אינן יכולות להיות סיבה למעצר במדינה מתוקנת. אך עם זאת קבע כאמור, ובהתבסס על אותו חומר חסוי שעמד בפני בית המשפט קמא, כי במקרה דנן קיים נגד העצור מידע אחר, שאינו קשור למחאה נגד החומה, המצדיק השארתו במעצר מינהלי. השופט החליט בכל זאת לקצר את תקופת המעצר מארבעה חודשים לשניים, כיוון שכמותו של מידע זה וחומרתו לעומת משך המעצר המינהלי, אינם עומדים במבחן המידתיות.
לצפייה בפרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט לערעורים
