עתירת המוקד להגנת הפרט בגין הימנעות השב"ס מלהשיב לפנייה בעניין מקום שחרורו של אסיר המוחזק עתה במתקן הכליאה קציעות: העותר אמור להשתחרר בקרוב מכלאו, וניסיון העבר מעורר חשש שהוא יגורש לרצועת עזה, מקום מענו הרשום. המוקד דורש כי העותר ישוחרר אל ביר זית שבגדה המערבית, בה השתקע והתגורר בשלוש וחצי השנים טרם מעצרו המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
03.08.2006
עתירת המוקד להגנת הפרט בגין הימנעות השב"ס מלהשיב לפנייה בעניין מקום שחרורו של אסיר המוחזק עתה במתקן הכליאה קציעות: העותר אמור להשתחרר בקרוב מכלאו, וניסיון העבר מעורר חשש שהוא יגורש לרצועת עזה, מקום מענו הרשום. המוקד דורש כי העותר ישוחרר אל ביר זית שבגדה המערבית, בה השתקע והתגורר בשלוש וחצי השנים טרם מעצרו
עתירת המוקד להגנת הפרט בגין הימנעות השב"ס מלהשיב לפנייה בעניין מקום שחרורו של אסיר המוחזק עתה במתקן הכליאה קציעות: העותר אמור להשתחרר בקרוב מכלאו, וניסיון העבר מעורר חשש שהוא יגורש לרצועת עזה, מקום מענו הרשום. המוקד דורש כי העותר ישוחרר אל ביר זית שבגדה המערבית, בה השתקע והתגורר בשלוש וחצי השנים טרם מעצרו
ביום 3.8.2006 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ בגין הימנעות השב"ס מלהשיב לפנייתו בעניין העברת העותר, אסיר במתקן הכליאה קציעות, אל ביתו שבגדה המערבית, עם שחרורו. העותר אמור להשתחרר מכלאו ועל פי ניסיון המוקד, קיים חשש ממשי שהוא יגורש לרצועת עזה, שבה הוא רשום.

העותר עבר מהרצועה לגדה בשנת 2000, במהלך התקופה הקצרה בה פעל "המעבר הבטוח".
הוא קבע מאז את ביתו בגדה והחל ללמוד באוניברסיטת ביר זית, עד שנעצר בפברואר 2004. עקב פרוץ האינתיפאדה והקפאת היחסים בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני, לא עלה בידי העותר לשנות את מענו הרשום במרשם האוכלוסין.

העתירה מציינת כי לעמדת המשיבים, שהעותר רשאי להתגורר ברצועת עזה בלבד כי שם מענו הרשום, אין כל בסיס חוקי. יצוין, כי אין התניה המחייבת אדם לבקש היתר מוקדם מן השלטונות לשינוי מקום המגורים. חובתו של תושב להודיע לרשות המוסמכת על שינוי המען היא חובה הקמה רק לאחר שינוי מקום המגורים. מדובר בהודעה בלבד - ולא בסמכות הדורשת הפעלת שיקול דעת - לרשות המוסמכת לכך על פי הדין החל בשטחים, היינו – הרשות הפלסטינית. הצד הישראלי לא כיבד את הסמכות הפלסטינית, ולאור זאת חדלו הרשויות הפלסטיניות לערוך שינויים במען הרשום.

הפגיעה בזכות היסוד של כל אדם לשנות את מקום מגוריו, והאיום בגירוש, הרובץ לפתחו של העותר, עומדים גם בסתירה לעמדתה העקבית של המדינה לפיה, בהתאם לסעיף 11 להסכם הביניים שנחתם בין ישראל והרשות הפלסטינית, מהוות הגדה והרצועה יחידה טריטוריאלית אחת. עמדה זו נטענה בפרשת עג'ורי ונתקבלה על ידי בית המשפט. כלומר, אם סבור הצבא כי הגדה והרצועה הן יחידה טריטוריאלית אחת, זכאי פלוני לשנות את מקום מגוריו כראות עיניו, גם בין הגדה לרצועת עזה. זאת, להוציא מקרים חריגים, בהם ניתן להגביל זכות יסוד זו על ידי הוצאת צו "תיחום מגורים" - דבר המתאפשר אך ורק כאמצעי מניעה ומטעמי ביטחון מוחלטים.

העתירה מדגישה את ההשלכות הקשות על חיי העותר אם יתממש, חלילה, הגירוש. מדובר בפגיעה בחייו של העותר בגדה, אותם החל לבנות בעמל רב במשך השנים האחרונות. כן מדובר בפגיעה בזכות לחינוך, זכות המהווה חלק בלתי נפרד מזכות האדם לכבוד ולאוטונומיה.


לצפייה בעתירה

הדפסה הדפסה
שיתוף
ביום 3.8.2006 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ בגין הימנעות השב"ס מלהשיב לפנייתו בעניין העברת העותר, אסיר במתקן הכליאה קציעות, אל ביתו שבגדה המערבית, עם שחרורו. העותר אמור להשתחרר מכלאו ועל פי ניסיון המוקד, קיים חשש ממשי שהוא יגורש לרצועת עזה, שבה הוא רשום.

העותר עבר מהרצועה לגדה בשנת 2000, במהלך התקופה הקצרה בה פעל "המעבר הבטוח".
הוא קבע מאז את ביתו בגדה והחל ללמוד באוניברסיטת ביר זית, עד שנעצר בפברואר 2004. עקב פרוץ האינתיפאדה והקפאת היחסים בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני, לא עלה בידי העותר לשנות את מענו הרשום במרשם האוכלוסין.

העתירה מציינת כי לעמדת המשיבים, שהעותר רשאי להתגורר ברצועת עזה בלבד כי שם מענו הרשום, אין כל בסיס חוקי. יצוין, כי אין התניה המחייבת אדם לבקש היתר מוקדם מן השלטונות לשינוי מקום המגורים. חובתו של תושב להודיע לרשות המוסמכת על שינוי המען היא חובה הקמה רק לאחר שינוי מקום המגורים. מדובר בהודעה בלבד - ולא בסמכות הדורשת הפעלת שיקול דעת - לרשות המוסמכת לכך על פי הדין החל בשטחים, היינו – הרשות הפלסטינית. הצד הישראלי לא כיבד את הסמכות הפלסטינית, ולאור זאת חדלו הרשויות הפלסטיניות לערוך שינויים במען הרשום.

הפגיעה בזכות היסוד של כל אדם לשנות את מקום מגוריו, והאיום בגירוש, הרובץ לפתחו של העותר, עומדים גם בסתירה לעמדתה העקבית של המדינה לפיה, בהתאם לסעיף 11 להסכם הביניים שנחתם בין ישראל והרשות הפלסטינית, מהוות הגדה והרצועה יחידה טריטוריאלית אחת. עמדה זו נטענה בפרשת עג'ורי ונתקבלה על ידי בית המשפט. כלומר, אם סבור הצבא כי הגדה והרצועה הן יחידה טריטוריאלית אחת, זכאי פלוני לשנות את מקום מגוריו כראות עיניו, גם בין הגדה לרצועת עזה. זאת, להוציא מקרים חריגים, בהם ניתן להגביל זכות יסוד זו על ידי הוצאת צו "תיחום מגורים" - דבר המתאפשר אך ורק כאמצעי מניעה ומטעמי ביטחון מוחלטים.

העתירה מדגישה את ההשלכות הקשות על חיי העותר אם יתממש, חלילה, הגירוש. מדובר בפגיעה בחייו של העותר בגדה, אותם החל לבנות בעמל רב במשך השנים האחרונות. כן מדובר בפגיעה בזכות לחינוך, זכות המהווה חלק בלתי נפרד מזכות האדם לכבוד ולאוטונומיה.


לצפייה בעתירה

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות