العربية
EN
العربية
EN
הצעת החוק קובעת כי שר הפנים לא ינפיק אשרות או רישיונות ישיבה לאנשים השוהים בישראל ללא היתר כדין, אלא אם יתנה עזיבתם של אלה את הארץ ל"תקופת צינון" ממושכת, הנגזרת מזמן שהייתם בארץ ללא היתר. הטעם הרשמי לניסוח הצעת החוק הוא יצירת כלי חקיקתי למיגור תופעת השוהים בישראל ללא היתר כדין. אולם, הלכה למעשה מדובר במדיניות הגירה צינית, אותה מבקשת מדינת ישראל לקדם תוך שלילת שיקול דעתו של שר הפנים בכל הנוגע למתן אשרות והיתרים לישיבה בישראל לאנשים חסרי מעמד השוהים בה, מדיניות שלה השלכה הרסנית במיוחד על פלסטינים תושבי מזרח ירושלים.
משרד הפנים אינו מנפיק היתרי שהייה בישראל לבני-זוג – חסרי מעמד בישראל - של תושבי ירושלים המזרחית או לילדיהם המשותפים, אלא אם יוכיח בן הזוג התושב שמרכז חייו בישראל ושהוא ובת זוגו מנהלים חיי משפחה משותפים. צירוף שתי דרישות אלה מוביל לכך שהשהייה שלא כדין בישראל היא, למעשה, תנאי לקבלת הבקשה לאיחוד משפחות. מעגל שוטה זה הינו תוצר ישיר של סירובו של משרד הפנים להנפיק היתר שהייה בישראל עוד טרם שהוכח מרכז חיים בארץ. ובמלים אחרות: אם לא שהית בישראל ללא היתר, לעולם לא תוכל לשהות בה בהיתר.
למרבה האירוניה, בכך, למעשה, מבקשת הצעת החוק ליצור מציאות בה לא יוכלו פלסטינים -בני זוג של תושבי ירושלים המזרחית - השוהים בישראל ללא היתר כדין, לקבל מעמד של תושבי קבע לעולם. שהרי, בני זוג פלסטינים חסרי מעמד בישראל, או ילדיהם המשותפים, לעולם לא יצליחו להוכיח כי מרכז חייהם בישראל אם ישהו בחו"ל משך תקופה ממושכת.
הצעת החוק הינה עוקפת בג"ץ במלוא מובן המילה. ההצעה מבקשת לעקוף הלכה שנתקבעה בשני פסקי דין חשובים של בית המשפט העליון. באותם פסקי דין נקבע, כי מדיניות משרד הפנים, לפיה יש לגרש את בן זוגו הזר של אזרח ישראלי, ששהה בארץ שלא בהיתר, עד שתיבדק בקשתו לקבלת מעמד בישראל, היא מדיניות פסולה ודינה להתבטל.
הצעת החוק הנוכחית שוללת משר הפנים את האפשרות להפעיל את שיקול דעתו, ומחייבת אותו להתנות מתן אשרות או רישיונות ישיבה בישראל לאנשים השוהים ללא היתר בה, בעזיבתם של אלה את הארץ לתקופה ממושכת. גם עניין זה מנוגד במפורש לפסיקה עקרונית של בג"ץ בעניין, שלפיה אין לשלול את שיקול דעתו של שר הפנים בענייני הרחקה מהארץ, והאחרון יכול להימנע מהרחקתו של אדם מהארץ, על דרך הענקתו של רישיון שהייה בישראל.
לבסוף, יש לציין כי הצעת החוק מנוגדת במפורש אף לדין החוקתי הישראלי ולמשפט הבינ"ל, בכך שהיא מבקשת לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות החוקתית לחיי משפחה, זכות הנתונה לכל אדם במשטר דמוקרטי, ולפיכך טוב תעשה הכנסת אם תדחה הצעת חוק זו על הסף.
