בעקבות עתירת המוקד להגנת הפרט, החליט משרד הפנים להסדיר את מעמדו של פלסטיני המתגורר בירושלים המזרחית, ולהעניק לו מעמד של תושב ארעי למשך שנתיים: המוקד עתר לבית המשפט בשמו של הצעיר, שהוריו וכל אחיו הם תושבי המדינה, לאחר שמספר בקשות לאיחוד משפחות שהוגשו בעניינו למשרד הפנים, נותרו ללא מענה

עד התערבות המוקד היה העותר מחוסר מעמד בכל מקום שהוא בעולם. אדם מחוסר מעמד הוא אדם נרדף, שחייו אינם חיים. הוא חשוף לעיכובים בגין שהייה בלתי חוקית ולאיום מתמיד של גירוש. הוא לא יכול להיות מבוטח בקופת חולים, הוא לא יכול לפרנס את עצמו בכבוד, ואין הוא יכול להקים משפחה. הוא לא זכאי לרשת את הוריו באופן רשמי והוא אינו יכול לרשום קניין על שמו. אדם ללא מעמד הוא אדם שזכויותיו וחירויותיו נשללות, וכבודו נרמס. זכותו של כל אדם לנתינות היא זכות בסיסית, הנובעת מן הזכות לכבוד ולחירות. היא מרכיב חיוני ומכונן בזהות האנושית, ומבטיחה לאדם נקודת זינוק ראשונית בעמידה על זכויותיו.

העותר נולד למשפחה קשת יום. אימו נפטרה ממחלת הסרטן, ואביו הוחזק בכלא ובמוסדות גמילה שונים לאורך השנים. בגיל שלוש הוא הוצא מרשות אימו והתגורר בפנימיות בירושלים. עובדי הרווחה ואנשי מוסדות החינוך בהם שהה, לא טיפלו בהסדרת מעמדו, אלא רק בשלב מאוחר. בעקבות פנייתם לבית המשפט, הורה זה על בדיקת רקמות, אשר לא נתאפשרה בשל מות האם והיעדר קשר עם אביו. למעשה, לא היה צורך בבדיקה זו, שכן בתעודת הלידה של העותר מצוינים שמות הוריו בבירור.

פניותיו של העותר, אחותו והמוקד להגנת הפרט למשרד הפנים נותרו ללא מענה ממשי משך תקופה ארוכה. עד להגשת העתירה נמנע משרד הפנים מלהסדיר את מעמדו, בניגוד לחובותיו כרשות שלטונית, האמורה להגן על חייו, כבודו וגופו של אדם.  

בעקבות עתירת המוקד הודיע משרד הפנים, ביום 18.4.07, כי בקשתו של העותר לקבל מעמד של תושב ארעי אושרה למשך שנתיים. עם תום פרק זמן זה יינתן לו מעמד קבע, בהיעדר מניעה ביטחונית או פלילית, ובכפוף למרכז חיים בישראל.

לצפייה בעתירה מיום 17.10.06

לצפייה בהודעת משרד הפנים מיום 18.4.07