המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ בדרישה לאפשר לפלסטיני המתגורר בבית לאהיה לצאת מרצועת עזה לרמאללה - דרך ישראל - כדי לעבור ניתוח להשבת הראייה בעינו השמאלית: פגז שירה הצבא, עת ישבו בני המשפחה על גג ביתם, פצע את העותר והרג את אחיו ודודו

העותר, פלסטיני תושב בית לאהיה ברצועת עזה, עובד כאיש אחזקה בארגון אונר"א של האו"ם. באוקטובר 2004 ישב עם בני משפחתו על גג ביתם, כשלפתע פגע פגז ישראלי בבניין. דודו ואחיו של העותר נהרגו, בני משפחה אחרים נפצעו. העותר נפצע בכל חלקי גופו, בכלל זה פגיעה קשה של רסיסים מתכתיים בפניו. מאז אותה הפגזה לוקה העותר בעיוורון בעינו השמאלית.

בשל סירוב הצבא להנפיק לעותר ולאחיו, המלווה אותו, אישורי כניסה לישראל, שיאפשרו את מעברם מרצועת עזה לגדה המערבית, נדחה הניתוח מחודש נובמבר 2007 כבר ארבע פעמים, וכעת הוא קבוע ליום 20.1.08. הניתוח האמור הינו חלק מסדרה של ניתוחים וטיפולים אותם עבר העותר בירדן ובישראל, להוצאת רסיסים מפניו ומעינו, ולהשבת מאור עינו. לשם קבלת הטיפולים נכנס העותר לישראל כבר כמה פעמים באמצעות היתרי כניסה, ובאישור אלוף פיקוד דרום. למרות זאת החמיר מצב עינו. העותר עבר בירדן ניתוח להשתלת קרנית העין. לצורך השלמת הטיפול, זקוק כעת העותר להשתלת עדשה מלאכותית בעינו, ולשם כך הופנה לניתוח במרכז "אמסלם" לעיניים בעיר רמאללה.

ארבע בקשות הגיש העותר לצד הישראלי כדי שיאפשרו לו להגיע לרמאללה. שלוש מהן נותרו ללא מענה, והרביעית סורבה מסיבה "ביטחונית". פניות באמצעות ארגון רופאים לזכויות אדם סורבו אף הן. התנהלות הצבא מתמיהה, שכן חרף סגירת המעברים בעקבות האירועים האלימים ברצועת עזה בחודש יוני 2007, איפשר הצבא את יציאתם מהרצועה של פלסטינים במקרים רפואיים דחופים. למעשה, מאז יוני 2007, יצאו מרצועת עזה כ-9,000 פלסטינים לצורך קבלת טיפולים רפואיים.

סירוב הצבא לאפשר את כניסתו לישראל של העותר לצורך מעברו לגדה המערבית, הינו הפרה חמורה של חובות ישראל ככוח לוחם וכובש ברצועת עזה. תקנות האג ואמנת ג'נבה הרביעית מטילות חובה ברורה על מדינת ישאל לדאוג לשלומם ולביטחונם של התושבים המוגנים ברצועת עזה. פגיעה בזכויות העותר לחופש תנועה, לבריאות, לכבוד ולחיים היא פגיעה קשה, האסורה, כמובן, גם במשפט החוקתי הישראלי.

לצפייה בעתירה מיום 9.1.08