24.04.2003|כתבי בי דין|תגובה
עת"ם (י-ם) 470/03 - אבו חלו ואח' נ' מנהל לשכת מינהל האוכלוסין במזרח ירושלים תגובה מקדמית
המשיב טוען כי העותר אמנם הוכיח שבמובן הפיזי מרכז חייו נמצא בישראל; אבל, הואיל והוא מועסק במשרד המשפטים של הרשות הפלסטינית, מחויבותו ונאמנותו היא אליה, ולא למדינת ישראל, וזו סיבה מספיקה למנוע הארכה או שדרוג של אשרת השהייה שלו. הניסיון מלמד, לטענתו, כי במקרים מעין אלה נוצרת נאמנות כפולה, העלולה לגרום לניצול המעמד שניתן לעותר בישראל, ולכן הוא נוקט במדיניות של "הקדמת תרופה למכה", כך שאותם אנשים לא יקבלו זכויות וסעדים הניתנים על ידי המדינה מטעמים הומניטריים כבדי משקל בלבד. לאחר תגובה זו, נערך שימוע לעותר, בו השתכנע המשיב כי אין כל מניעה ביטחונית בעניינו. בעקבות זאת הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין, כי היתר השהייה הזמני של העותר יוארך, אך לא ישודרג לאשרת א/5, לאור הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה).
