המוקד להגנת הפרט - המוקד להגנת הפרט הגיש תלונה בגין התנהלות לקויה של המשטרה, לאחר שפלסטינית שהגיעה למחסום ארז כדי להאריך תוקף היתר שהייתה ברצועה, נלקחה לחקירה בתחנת המשטרה בשדרות, שם נחקרה שלא על פי הוראות החוק, ולבסוף שוחררה לרחובות העיירה, ללא כסף וללא דרך לחזור לביתה ברצועת עזה: המתלוננת, שהגיעה לירושלים בכוחות עצמה, נאלצה להמתין כשבועיים עד שהרשויות אישרו את חזרתה לביתה ולמשפחתה ברצועת עזה
חזרה לעמוד הקודם
22.01.2008

המוקד להגנת הפרט הגיש תלונה בגין התנהלות לקויה של המשטרה, לאחר שפלסטינית שהגיעה למחסום ארז כדי להאריך תוקף היתר שהייתה ברצועה, נלקחה לחקירה בתחנת המשטרה בשדרות, שם נחקרה שלא על פי הוראות החוק, ולבסוף שוחררה לרחובות העיירה, ללא כסף וללא דרך לחזור לביתה ברצועת עזה: המתלוננת, שהגיעה לירושלים בכוחות עצמה, נאלצה להמתין כשבועיים עד שהרשויות אישרו את חזרתה לביתה ולמשפחתה ברצועת עזה

ביום 16.10.07 הגיעה למחסום ארז אישה פלסטינית תושבת ירושלים המזרחית, הנשואה לתושב רצועת עזה והמתגוררת עימו שם, וביקשה לחדש את היתר השהייה הניתן לה על פי "נוהל משפחות חצויות". על פי הנוהל, רשאים בני זוג ישראלים להיכנס לרצועה ולשהות בה מכוח היתרי שהייה, אשר ניתן לחדשם באמצעות משרד ישראלים שבמנהלת התיאום והקישור. היות שהמתלוננת נפלה למשכב, הגיעה באיחור, אולם בתיאום מראש, לחדש את היתרה, מתוך מחשבה שהיתר השהייה שלה יחודש מיידית והיא תשוב אל ילדיה, אל בעלה ואל ביתה. למשטרת ישראל היו תוכניות אחרות עבורה.

בצד הישראלי של המחסום ניגשו אליה ארבעה שוטרים, ואחד מהם שאל אותה בערבית מדוע לא חידשה את ההיתר שברשותה מבעוד מועד. לאחר שיח של כחמש דקות, החתים השוטר את המתלוננת על מסמך בעברית, ללא תרגום, זאת, על אף שידע כי שליטתה בשפה דלה.

השוטרים הובילו את המתלוננת לניידת משטרתית מבלי שהסבירו פשר מעשיהם, ונהגו לתחנת המשטרה בשדרות. שם הוכנסה לחדר קטן, ושוטרת החלה לחקור אותה בעברית. היא הסבירה לשוטרת בסימני ידיים ובעברית רצוצה כי אינה מבינה, אך החוקרת בשלה – ממטירה שאלות בעברית. עם תום ה"חקירה", נתבקשה המתלוננת לחתום על מסמך, זאת לאחר שכבר הבהירה כי אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית. השוטרת אף לא טרחה להסביר בע"פ את אשר משורבט על הדף. המתלוננת חתמה, כשהיא מקווה כי כך תסתיים החקירה והיא תוכל לחזור לביתה מהר ככל הניתן. 

החקירה נסתיימה לה, והשוטרת הודיעה למתלוננת כי היא משוחררת. היות שהייתה בטוחה כי יחזירוה למחסום, המתינה במסדרונות התחנה. לאחר כרבע שעה ניגשה לדלפק הקבלה, בבקשה לדעת מתי צפויים להסיעה. הפקידה בדלפק  הודיעה למתלוננת כי אין בכוונתם לעשות מאום, וכי עליה לעזוב את שטח התחנה. כך מצאה עצמה משוטטת ברחובות העיירה שדרות, כשרק שקלים בודדים בכיסה. בדרך לא דרך הצליחה להגיע למשרדי המוקד בירושלים. במהלך השבועיים הבאים נאלצה להִידַּפֵּק  על דלתות קרובים רחוקים, עד שעלה בידה – בסיוע המוקד - לחזור לביתה ברצועה.

מתיאור האירועים ברורה התנהלותה המבישה של משטרת שדרות. מעבר להיבטים המוסריים הזועקים, פעלה משטרת שדרות בניגוד לתקנות, עת ערכה חקירה שלא בשפתו של הנחקר, ולא תיעדה את החקירה כנדרש. המוקד להגנת הפרט דורש לקבל לידיו את כל המסמכים עליהם חתמה המתלוננת, ולבצע חקירה אודות הפרות תקנות סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים).


לצפייה במכתב המוקד מיום 25.11.07

נושאים קשורים