العربية
EN
العربية
EN
העותרת היא רופאה פלסטינית תושבת רצועת עזה, הלומדת לתואר שני במיילדות ובגניקולוגיה באוניברסיטת עין שמס מצרים. ביום 3.8.07 היה עליה לגשת לבחינה חשובה ומהותית, כדי להתקבל כחברה ב-"Royal College of Obstetricians & Gynecologists". לשם כך, ועקב סגירת מעבר רפיח בעקבות אירועי יוני 2007 ברצועה, צריכה הייתה לצאת דרך גשר אלנבי לירדן, ומשם למצרים. מכתב המוקד למתאם הפעולות בשטחים, המבהיר את חשיבות העניין ודחיפותו נותר ללא מענה, וביום 25.7.07 הוגשה עתירתה באמצעות המוקד להגנת הפרט.
עפ"י החלטת בית המשפט הגישה הפרקליטות את תגובתה, המלווה בתיאור עובדתי שאינו מדויק, ולמעשה מתאר מצב לא נכון. המוקד להגנת הפרט ביקש להגיב על העובדות שהציגו המשיבים, ושלח לבית המשפט תגובה, המבהירה, בין השאר, כי בניגוד לנטען על ידי המשיבים, מחסום ארז פתוח לשני הכיוונים, והמעבר בו נעשה תדיר, ולעיתים אף ללא תיאום מראש.
ואולם, בצעד חריג, פרסם בית המשפט פסק דין הדוחה את בקשת העותרת על הסף, המסתמך על המצג העובדתי שהציגו המשיבים, מבלי שהעתירה נקבעה לשמיעה. מתן פסק דין באופן זה הוא צעד חריג, השמור למקרים בהם "העתירה אינה מראה על פניה עילה", ועל פי רוב ננקט במקרים נדירים של עתירות קנטרניות וחסרות יסוד.
חרף התנהלותו המתמיהה של בית המשפט ודחייתו את העתירה, וחרף התנגדות הפרקליטות, עברה הרופאה את מחסום ארז והגיעה למצרים דרך גשר אלנבי, כפי שביקשה. אין זה אלא חרך לבחון דרכו את פזיזותה של הפרקליטות, את נטייתו של בית המשפט ללכת שבי אחריה, ואת מה שנראה כמגמה נפסדת – מתן החלטות ופסקי דין ללא שניתנת לעותרים הזדמנות ראויה להישמע.
בעקבות יציאתה למצרים, ביקשה העותרת מביהמ"ש, באמצעות המוקד, לתקן את פסק הדין, כך שיינתן ביטוי הולם להתרחשות כפי שקרתה. בית המשפט סירב.
לצפייה בתגובת המשיבים מיום 29.7.07
לצפייה בתגובת העותרים לתגובת המשיבים מיום 30.7.07
לצפייה בבקשת העותרים להוספת דבר לפסק הדין מיום 6.8.07
