משחלפו 60 הימים אותם קצב ביהמ"ש למדינה, על פי בקשתה, להגיש תגובתה לעתירת המוקד בעניין אי-מענה לפניות, הגיש המוקד בקשה למתן צו על תנאי בשל העדר תגובה: באופן מתמיה, ביקש בג"ץ מהמדינה "לקבל את התגובה בהקדם האפשרי", בלי שקבע מועד ובלי שמתח ביקורת על הפרקליטות, הנוהגת שלא לעמוד בלוחות הזמנים אותם קובע ביהמ"ש המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
24.02.2008
משחלפו 60 הימים אותם קצב ביהמ"ש למדינה, על פי בקשתה, להגיש תגובתה לעתירת המוקד בעניין אי-מענה לפניות, הגיש המוקד בקשה למתן צו על תנאי בשל העדר תגובה: באופן מתמיה, ביקש בג"ץ מהמדינה "לקבל את התגובה בהקדם האפשרי", בלי שקבע מועד ובלי שמתח ביקורת על הפרקליטות, הנוהגת שלא לעמוד בלוחות הזמנים אותם קובע ביהמ"ש
משחלפו 60 הימים אותם קצב ביהמ"ש למדינה, על פי בקשתה, להגיש תגובתה לעתירת המוקד בעניין אי-מענה לפניות, הגיש המוקד בקשה למתן צו על תנאי בשל העדר תגובה: באופן מתמיה, ביקש בג"ץ מהמדינה "לקבל את התגובה בהקדם האפשרי", בלי שקבע מועד ובלי שמתח ביקורת על הפרקליטות, הנוהגת שלא לעמוד בלוחות הזמנים אותם קובע ביהמ"ש

בספטמבר 2007 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"צ, לאפשר לאישה פלסטינית לבקר את בעלה הכלוא בישראל, שלא הורשתה לראותו מזה כארבע שנים, ולהורות לצבא להשיב לפניות המוקד בנדון, לאחר למעלה משנתיים וחצי של התעלמות מהן. בתגובת המדינה נטען, כי אין לאפשר את הביקור בשל מניעה ביטחונית, ולעניין ההתעלמות מפניות המוקד טענה המדינה כי "בשל תקלה לא נשלחה הודעה [על הסירוב] לעותרות".

בדיון בע"פ ביום 4.11.07 קבע ביהמ"ש כי בקשתה של האשה הפלסטינית - שכאמור, לא הורשתה לראות את בעלה הכלוא בישראל מזה שלוש וחצי שנים - יישקלו שוב רק בעוד שלוש או ארבע שנים, וזאת מנימוקים ביטחוניים חסויים. המוקד להגנת הפרט טען באותה עתירה גם כנגד התנהלות הצבא, שלא ענה לפניות המוקד והעותרת במשך יותר משנתיים וחצי, ולעניין זה קבע ביהמ"ש כי על המדינה להגיש את תשובתה בתוך 60 יום.

ביום 15.1.08, ולאחר שחלפו אף 70 יום, הגיש המוקד בקשה למתן צו על תנאי, קרי, להורות למדינה לבדוק את טענת המוקד כי פניותיו לא נענו במשך למעלה משנתיים וחצי, וכן לבצע "בדיקה כללית לגבי מועדי מתן מענה לבקשות דומות, ולקחים שהופקו". ביום 23.1.08 ביקשה השופטת פרוקצ'יה "לקבל את התגובה בהקדם האפשרי".

במפתיע, לא הציב ביהמ"ש למדינה לוח זמנים חדש להגשת התגובה, ולא ראה אל-נכון לבקר את המדינה על כך שאינה נוהגת להגיש תגובותיה בזמן.


לצפייה בהחלטת ביהמ"ש מיום 23.1.08


לצפייה בבקשת המוקד לצו על תנאי מיום 15.1.08


לצפייה בעתירת המוקד מיום 6.9.07

הדפסה הדפסה
שיתוף

בספטמבר 2007 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"צ, לאפשר לאישה פלסטינית לבקר את בעלה הכלוא בישראל, שלא הורשתה לראותו מזה כארבע שנים, ולהורות לצבא להשיב לפניות המוקד בנדון, לאחר למעלה משנתיים וחצי של התעלמות מהן. בתגובת המדינה נטען, כי אין לאפשר את הביקור בשל מניעה ביטחונית, ולעניין ההתעלמות מפניות המוקד טענה המדינה כי "בשל תקלה לא נשלחה הודעה [על הסירוב] לעותרות".

בדיון בע"פ ביום 4.11.07 קבע ביהמ"ש כי בקשתה של האשה הפלסטינית - שכאמור, לא הורשתה לראות את בעלה הכלוא בישראל מזה שלוש וחצי שנים - יישקלו שוב רק בעוד שלוש או ארבע שנים, וזאת מנימוקים ביטחוניים חסויים. המוקד להגנת הפרט טען באותה עתירה גם כנגד התנהלות הצבא, שלא ענה לפניות המוקד והעותרת במשך יותר משנתיים וחצי, ולעניין זה קבע ביהמ"ש כי על המדינה להגיש את תשובתה בתוך 60 יום.

ביום 15.1.08, ולאחר שחלפו אף 70 יום, הגיש המוקד בקשה למתן צו על תנאי, קרי, להורות למדינה לבדוק את טענת המוקד כי פניותיו לא נענו במשך למעלה משנתיים וחצי, וכן לבצע "בדיקה כללית לגבי מועדי מתן מענה לבקשות דומות, ולקחים שהופקו". ביום 23.1.08 ביקשה השופטת פרוקצ'יה "לקבל את התגובה בהקדם האפשרי".

במפתיע, לא הציב ביהמ"ש למדינה לוח זמנים חדש להגשת התגובה, ולא ראה אל-נכון לבקר את המדינה על כך שאינה נוהגת להגיש תגובותיה בזמן.


לצפייה בהחלטת ביהמ"ש מיום 23.1.08


לצפייה בבקשת המוקד לצו על תנאי מיום 15.1.08


לצפייה בעתירת המוקד מיום 6.9.07

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות