המוקד להגנת הפרט - המוקד להגנת הפרט מפרסם חוות דעת, הקוראת שלא לאשר את הצעות החוק שמטרתן לשלול את הזכות לביקורי משפחות מאסירים ביטחוניים, החברים בארגון המחזיק שבויים ישראלים: המוקד טוען כי הצעות חוק אלה מנוגדות לדין הבינלאומי ולחוק הישראלי, הן מפירות את התחייבויותיה של ישראל להגן על הזכות לחיי משפחה וכן את מחויבותה של ישראל - מתוקף אמנת ג'נבה - לספק לעצירים את התנאים המגיעים להם ללא קשר לעקרון ההדדיות 
חזרה לעמוד הקודם
01.04.2008

המוקד להגנת הפרט מפרסם חוות דעת, הקוראת שלא לאשר את הצעות החוק שמטרתן לשלול את הזכות לביקורי משפחות מאסירים ביטחוניים, החברים בארגון המחזיק שבויים ישראלים: המוקד טוען כי הצעות חוק אלה מנוגדות לדין הבינלאומי ולחוק הישראלי, הן מפירות את התחייבויותיה של ישראל להגן על הזכות לחיי משפחה וכן את מחויבותה של ישראל - מתוקף אמנת ג'נבה - לספק לעצירים את התנאים המגיעים להם ללא קשר לעקרון ההדדיות 

חוות הדעת נכתבה בשם הארגונים: בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם.

ביום 30.3.08 פורסמה חוות הדעת בעניין שתי הצעות חוק המונחות על שולחן הכנסת, האחת כבר עברה בקריאה טרומית, בעניין שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון המחזיק בשבי אזרח או שבוי ישראלי. מטרת שתי הצעות החוק היא לשלול את הזכות לביקורי משפחה מאסירים ביטחוניים, החברים, לטענת ישראל, בארגון המחזיק שבוי ישראלי, כדי להפעיל לחץ על הארגונים לשחרר את השבויים.

חוות הדעת מוכיחה כי, כבר היום, מפירה ישראל את הדין הבינלאומי בכל הקשור לביקורי משפחות בכלא. כיום בני משפחה אשר מסיבה כלשהי מוגדרים כ"מנועי כניסה לישראל" יכולים לבקר בכלא לכל היותר שלוש פעמים בשנה ולא "לעיתים מזומנות ובתדירות האפשרית", כפי שמחייבות אמנת ג'נבה הרביעית ואמנות בינלאומיות אחרות, שישראל צד להן. כמו כן, מציינת חוות הדעת כי מאז יוני 2007 לא זוכים עצורים מעזה לביקורי משפחות כלל.

הפגיעה בעניין ביקורי המשפחות אצל הכלואים אינה פוגעת רק בזכויות האסיר אלא מפירה גם את זכות היסוד לחיי משפחה, הן של האסיר והן של משפחתו. מובאות דוגמאות רבות מפסקי דין ישראליים, המכירים בחשיבות הרבה שיש לשמירה על הזכות לחיי משפחה, ביניהם פסק הדין בבג"ץ 2245/06 בעניין דוברין שם נקבע: "במידרג זכויות האדם החוקתיות, לאחר ההגנה על הזכות לחיים ולשלמות הגוף, באה ההגנה החוקתית על הזכות להורות ולמשפחה... זכות זו ניצבת, איפוא, במדרגה נעלה במידרג זכויות האדם החוקתיות. היא קודמת בחשיבותה לזכות הקניין, לחופש העיסוק, ואף לצינעת הפרט. היא משקפת את תמצית הווייתו של האדם, ואת התגלמות הגשמת עצמיותו."

חוות הדעת מתייחסת לנושא ההדדיות, שהוא מהות הצעות החוק, ומדגישה כי מחויבותה של ישראל לפי הדין הבינלאומי להבטיח את ביקורי האסירים ולהגן על הזכות לחיי משפחה אינה כפופה לעיקרון ההדדיות, היות והפרה של אמנת ג'נבה על ידי צד אחד אינה מבטלת את מחויבות הצד האחר לאמנה. עקרון זה הוכר בבג"ץ 794/98 בעניין עובייד, שם נקבע: "האם ראויים העותרים כי יישקלו בעניינם שיקולים הומניטריים, שעה שחיילים ואזרחים ישראלים מוחזקים בידי ארגונים שאליהם משתייכים העותרים, ואלה אינם שוקלים כלל שיקולים הומניטריים ומסרבים למסור כל מידע על אנשינו המוחזקים בידם? על שאלות אלה תשובתנו היא זו: מדינת ישראל הינה מדינת חוק; מדינת ישראל היא דמוקרטיה, המכבדת זכויות אדם, והשוקלת בכובד ראש שיקולים הומניטריים... גישתנו המוסרית, ההומניות שבעמדתנו, שלטון החוק שמדריך אותנו – כל אלה הם מרכיב חשוב של ביטחוננו ושל כוחנו. בסופו של יום, זהו יתרוננו שלנו."

ביום 31.3.08, לקראת דיון באחת מהצעות החוק, שלחו הארגונים מכתב בצירוף חוות הדעת לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשותו של ח"כ צחי הנגבי, הקורא לוועדה להתנגד להצעות החוק הללו, אשר עומדות בסתירה הן למשפט הישראלי והן למשפט הבינלאומי.

לצפייה במכתב לוועדת חוץ ובטחון של הכנסת מיום 31.3.08


לצפייה בחוות הדעת מיום 30.3.08


לצפייה בהצעת החוק מיום 11.2.08


לצפייה בהצעת החוק מיום 25.7.07