בתאריך 30.1.2008 נתן בג"ץ
פסק דין בעתירה ב
בג"ץ 9132/07 אלבסיוני ואח' נ' ראש הממשלה ואח', לפיו נדחתה העתירה בהתבסס על
התחייבות המדינה כי אספקת הדלק לרצועת עזה לא תפחת מכמויות מסוימות (להלן: מדיניות הקיצוצים), וכן כי ייערך מעקב אחר המתרחש ברצועת עזה, כדי לוודא שהקיצוץ בדלק לא יגרום לפגיעה הומניטארית בתושבי הרצועה. בפסק הדין נקבע, בין השאר, כי על המדינה "למלא את החובות המוטלות עליה[ם] מכוח דיני המשפט הבינלאומי ההומניטרי, ובמסגרת זו עליה[ם] לאפשר לרצועת עזה אספקה רק של הטובין הדרושים לשם קיום הצרכים ההומניטריים החיוניים של האוכלוסייה האזרחית".
ביום 13.5.2008 עתרו ארגוני זכויות אדם ישראליים ופלסטיניים שוב לבג"ץ, בדרישה להסיר את ההגבלה על כמויות הדלק המועברות לרצועת עזה. הארגונים טוענים כי ישראל מפירה את פסק הדין שניתן בעתירה הקודמת, ואת התחייבויותיה לביהמ"ש. עמדת הארגונים היא, שכל קיצוץ מכוון באספקת דלק לרצועת עזה מנוגד למשפט הבינלאומי, בהיותו מדיניות אסורה של ענישה קולקטיבית של כלל אוכלוסיית רצועת עזה, הפרה של חובות המדינה להקל על אספקת סיוע הומניטארי והפרה של חובת ישראל לדאוג לרווחתם של התושבים המתגוררים ברצועת עזה.
הארגונים מדגישים כי אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות הרלוונטיות לעתירה: מזה חמישה שבועות מתיר שר הביטחון להעביר לרצועת עזה דלק בכמויות הנמוכות בעשרות אחוזים מהכמות עליה הסכים ביהמ"ש במסגרת מדיניות הקיצוצים. ההפחתה המשמעותית בכמויות הדלק המועברות לרצועה מובילה להתדרדרות הומניטארית חריפה נוספת. ישראל לא עומדת בהתחייבותה, שגם היא, על פי הגדרתה, בגדר "רף מינימאלי".
מכיוון שהמדינה אינה עומדת בתנאים שעל בסיסם אישר בית המשפט הנכבד את מדיניות הקיצוצים, הרי שנשמטה הקרקע החוקית תחתיהם. העותרים קוראים לביהמ"ש להורות למדינה לחדול לאלתר ממדיניות זו ולהסיר כל מגבלה על העברת כל סוגי הדלק לרצועת עזה.
לצפייה בעתירה מיום 13.5.2008