המוקד להגנת הפרט - עתירת המוקד להגנת הפרט לרישום שני ילדים - המתגוררים בצור באהר - במרשם האוכלוסין הישראלי: משרד הפנים סירב לבקשה לרישום הילדים בטענה שבית המשפחה נמצא כ-250 מטרים מחוץ לגבול המוניציפאלי של ירושלים, למרות שתוואי חומת ההפרדה עובר ממערב לבית המשפחה ובכך מנתק אותו לחלוטין משטח הגדה המערבית
חזרה לעמוד הקודם
20.05.2008

עתירת המוקד להגנת הפרט לרישום שני ילדים - המתגוררים בצור באהר - במרשם האוכלוסין הישראלי: משרד הפנים סירב לבקשה לרישום הילדים בטענה שבית המשפחה נמצא כ-250 מטרים מחוץ לגבול המוניציפאלי של ירושלים, למרות שתוואי חומת ההפרדה עובר ממערב לבית המשפחה ובכך מנתק אותו לחלוטין משטח הגדה המערבית

ביום 5.5.2008 הגיש המוקד עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים, בעניין רישום שני ילדיו של תושב הכפר צור באהר שבירושלים במרשם האוכלוסין הישראלי. העותר ומשפחתו מתגוררים בכפר במשך שנים רבות. לאחר נישואיו, ביקש העותר לבנות לו ולמשפחתו החדשה בית חדש על חלקת אדמה השייכת למשפחתו והממוקמת בחלק הדרום-מזרחי של הכפר. בדומה לבתים אחרים בשכונה הדרום-מזרחית, גם ביתה של משפחת העותר ממוקם מחוץ לתחום השיפוט העירוני. ליתר דיוק, כ-250 מטר מחוץ לתחום זה.

בשנת 1967 סופח שטח הכפר צור באהר לירושלים והפך לחלק בלתי נפרד מהעיר. במהלך השנים הקימה ישראל סביב הכפר שכונות, שנועדו להתיישבות של יהודים שנגסו באדמות הכפר. כך נכלא הכפר בין שכונות שונות, שהפריעו להתפתחותו. בשל המחסור הקשה בשטחים לבנייה, נוצרה בכפר מצוקת דיור חמורה. הכיוון היחידי אליו יכול היה הכפר להתפתח, על מנת להקל במעט על מצוקה זו, היה הכיוון הדרום-מזרחי. אלא שחלק מאדמות הכפר באזור זה, נמצאות מחוץ לתחום המוניציפאלי של ירושלים. עד לאחרונה היה קו הגבול המוניציפאלי בבחינת קו "וירטואלי", ולא הוצב כל סימן היכר שיכול להצביע כי הוא עובר בנקודה זו באדמות הכפר.

הקמת חומת ההפרדה סביב ירושלים שינתה מציאות זאת. הוחלט כי תוואי הגדר יעבור בסמוך לתחום השיפוט של עיריית ירושלים, וזאת גם אם התוואי חוצה בכך כפרים שמצויים בתחום השיפוט העירוני. תושבי צור באהר יצאו למאבק משפטי נגד התכנון להקים את הגדר ממערב לשטחים הדרום-מזרחיים של הכפר, כדי להותיר את הכפר בשלמותו. המאבק נחל הצלחה, והגדר נבנתה כך שגם תושבי השכונה הדרום-מזרחית, ובכללם העותרים, נכללו "בתחום ירושלים". גם במאבקם נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי להפסיק מתן קצבאות לתושבים שמתגוררים באזור זה של הכפר, נחלו התושבים הצלחה. כלומר, השלטונות הכירו בכך שמרכז חייהם של כל תושבי הכפר היה ונותר ישראל, ואין לשלול באופן שרירותי את זכויותיהם.

לעותר נולדו 11 ילדים במהלך השנים וכולם, למעט שניים, נרשמו במרשם האוכלוסין הישראלי ללא בעיה. אך בבואו למשרד הפנים לרשום את שני ילדיו הצעירים, שכמו אחיהם נולדו בירושלים, נמסר לו כי בקשתו מסורבת כיוון שביתו נמצא מחוץ לתחום השיפוט העירוני. כך נותרו שני הילדים הצעירים, אשר כל חייהם מתקיימים בתוך התחום המוניציפאלי של ירושלים, ללא מעמד כלשהו רק בגלל שביתם מצוי 250 מטרים מחוץ לתחום השיפוט העירוני.

המוקד טוען, בין השאר, כי יש לרשום את שני הילדים על פי תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל. על פי תקנה זו, על משרד הפנים לרשום ילדים שנולדו בישראל לתושבי ישראל – כתושבי קבע. זאת, אם מרכז חייהם של אותם ילדים ושל הוריהם נמצא בישראל. בבסיסה של תקנה זו עומדים ערכים של שלמות התא המשפחתי והיא נועדה למנוע נתק בין הורה לילדו שנולד בישראל.


לצפייה בעתירה מיום 5.5.2008

מסמכים קשורים

אין מסמכים מקושרים