العربية
EN
العربية
EN
ביום 1.5.2008 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירת "הביאס קורפוס" בעניינו של צעיר פלסטיני שנעצר יחד עם שניים מחבריו בקלקיליה. ביום המעצר התקשר אדם שהזדהה כאיש שירותי הביטחון ("מוחבראת") לבית המשפחה ודיבר עם אחי העותר, וכנשאל איפה מוחזק העותר, טרק את הטלפון ללא מסירת המידע. המוקד פנה לצבא ולשב"ס לצורך איתורו של הצעיר, אך שמו לא הופיע ברשימות המוחזקים במתקני הכליאה. למוקד לא נותר אלא לעתור.
גם לאחר הגשת העתירה, התקשו הצבא והשב"ס לאתר את העותר ורק מבירור פרטי המעצר של הצעירים הנוספים שנעצרו באותו אירוע, הסתבר היכן נמצא העותר. כמו כן הסתבר, כי בעת מעצרו מסר הצעיר שם בדוי, ובשם בדוי זה נרשם ברשומות מתקן הכליאה בו הוחזק. עוד התברר כי נגד העותר אף הוגש כתב אישום בו מופיע השם הבדוי, כפי שמסר בעת מעצרו.
השב"ס ביקש למחוק את העתירה ולהשית הוצאות על העותר עצמו (ולא על העותר הנוסף, המוקד להגנת הפרט), בטענה שמעשה ההתחזות המיוחס, לטענתם, לעותר, גרם לאי סדר שהביא לעתירה ולהוצאות מיותרות של המערכת. המוקד בתגובה, הבהיר כי העתירה לא נעשתה על דעתו של העותר – זהו מהותו של הליך "הביאס קורפוס", שהרי אם היו שואלים את העותר, הוא ודאי היה מתנגד לעתירה בשמו ולאיתורו.
כמו כן טען המוקד כי העתירה חשפה התנהלות שערורייתית של השב"ס והפרקליטות. איך ייתכן שאדם נעצר ומוחזק תחת שם בדוי והדבר כלל אינו נבדק? ולמעלה מזה - נגד אותו אדם נפתח הליך פלילי – הוצא כתב אישום והוא הועמד למשפט – וכל זאת תחת שמו של אדם אחר. בית המשפט קיבל את טענות המוקד והסכים למחיקת העתירה ללא צו להוצאות.
לצפייה בתגובת המשיבים מיום 20.5.2008
לצפייה בתגובת המוקד לתגובת המשיבים 20.5.08
