בתגובה לעתירת המוקד להגנת הפרט, לאפשר לכלה ולשני הוריה לעבור מרצועת עזה לגדה המערבית לטקס החתונה, דורשת המדינה כי העותרים יפקידו 20,000 ₪ ערבון, כדי להבטיח שעם תום טקס הכלולות ישובו כולם, גם הכלה, לרצועת עזה: המדינה מאשימה את המוקד בחוסר ניקיון כפיים, כיוון שהסתיר את הסעד האמיתי בעתירה שהוא - לטענת המדינה - "העתקת מקום מגורים" מעזה לגדה

ביום 17.4.2008 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה בעניינה של תושבת עזה, המבקשת להיכנס לישראל לצורך מעבר לגדה המערבית, כדי להשתתף בטקס כלולותיה-שלה ולהתחיל בחיי זוגיות נורמאליים עם בן זוגה המתגורר בגדה. הוריה של העותרת, המתגוררים בעזה, ביקשו אף הם לעבור מרצועת עזה לגדה, כדי שיוכלו להשתתף בטקס הכלולות של בתם. המוקד מדגיש בעתירה את זכותה של העותרת לבחור את בן זוגה ולקיים חיי משפחה. כמו כן טוען המוקד כי כיוון שישראל היא השולטת במעברים אל עזה וממנה, האחריות לקיום הזכויות הנגזרות מזכות העותרים לחופש התנועה נתונה בידי ישראל.

בתגובה לעתירה, האשימה המדינה את העותרים בחוסר ניקיון כפיים וטענה, בין השאר, כי המוקד הסתיר את הכוונה האמיתית של העותרת - מעבר לגדה לצמיתות, או בלשון המדינה "העתקת מקום מגורים". לצורך כך, לפי המדינה, יש לקבל אישור מיוחד ואף לקבל "היתר שהייה" בגדה. המדינה טוענת כי הצורך בהיתרים מעוגן בצו בדבר שטחים סגורים משנת 1967, ובצו מ-1988 המתלה את היתר הכניסה הכללי לגדה המערבית. בצעד חסר תקדים הודיעה המדינה לעותרים, כי יותר להם לעבור לגדה ולהשתתף בטקס הכלולות בתנאי שיפקידו סכום של 20,000 ₪ כערבון לחזרתם לרצועת עזה, והכוונה לחזרתם של כל השלושה, כולל הכלה הטרייה.

בתגובה, מיום 1.6.2008, טוען המוקד כי טענות המדינה חסרות בסיס משפטי. 40 שנה חלפו מאז הוצא הצו עליו מדברת המדינה, במהלכן לא נדרש אף פלסטיני להיתר שהייה בגדה המערבית. ואף יותר מכך - מאז יישום הסכם הביניים ההוראות הקודמות בנושא כבר אינן רלוונטיות. למעשה אין כיום הוראה חוקית האוסרת על פלסטיני שמענו רשום ברצועת עזה לעבור ולהשתקע בגדה המערבית ולהיפך, או המחייבת אותו לקבל אישור מישראל לצורך שינוי מענו הרשום. כמו כן, אין מקור חוקי לדרישה שמציבה ישראל, להחזיק ב"היתר שהייה" בגדה המערבית. ההיתר היחידי לו נדרש פלסטיני הרוצה לעבור מעזה לגדה הוא היתר כניסה לישראל ומעבר בה. מעבר לכך, מדגיש המוקד, הדרישה של היתרי שהייה בגדה היא דרישה חדשה, מנובמבר 2007, ולא נעשו שינויים בחקיקה הצבאית טרם שהועלתה.

ביהמ"ש קיבל, לעת עתה, את הצעת המדינה להפקדת הערובות, זאת עד להחלטה עקרונית בעניין שינוי המען מעזה לגדה. כמו כן קבע בית המשפט כי על המדינה להעביר לידיו לקראת הדיון העקרוני בעתירה - המעבר מעזה של בני זוג המבקשים להתאחד בגדה - נוהל מפורט ואת הנימוקים למדיניות שתגובש בנוהל.  

ישראל אינה יכולה להקפיא את חיי המשפחה של העותרים. חיי אדם וחיי משפחה, מטבעם, ממשיכים להתקיים. גם בתקופות עימות ממשיכים בני זוג להינשא, להקים משפחות ולהוליד ילדים. לא רק שישראל אינה יכולה להתעלם מכך,  אלא אף חובתה לעשות כל שביכולתה על מנת לאפשר את המשכם של חיים תקינים.

לצפייה בעתירה מיום 17.4.2008

לצפייה בתגובת המדינה מיום 5.5.2008

לצפייה בתגובת העותרים לתגובת המדינה מיום 1.6.2008

לצפייה בתגובה משלימה של המדינה מיום 5.6.2008