שתי ילדות חולות לב מרצועת עזה הופנו לקבלת טיפול מציל חיים בירדן. שתיהן תלויות באישור ישראלי לצורך המעבר: המוקד להגנת הפרט מטפל בשני המקרים, הממחישים את שליטתה של ישראל בגורל אנשי רצועת עזה ואת אדישותה לחייהם של המתגוררים שם. השליטה הישראלית במעברים אל הרצועה וממנה מטילה עליה את האחריות לחופש התנועה של פלסטינים החיים בה ולכל הזכויות הנגזרות מכך

בעזה ממתינה ילדה בת חמש, חולת לב, לניתוח שיתבצע בירדן. עימה ממתינים אמה וארבעת אחיה הקטנים, שיתלוו אליה. ישראל אישרה את יציאתם מהרצועה לירדן דרך גשר אלנבי, בהסעה מאורגנת ומאובטחת - "שאטל". אלא שה"שאטל" שנועד להסיעם בוטל ומאז לא חידשה ישראל את ההסעות. שלושה חודשים המתינו בני המשפחה ל"שאטל" שיעביר אותם  מעזה לגשר אלנבי,  דרך ישראל.

מן העבר השני, בירדן, ממתינה פעוטה חולת לב מעזה לשוב לביתה. הפעוטה ומשפחתה - הוריה ואחיה הקטן - יצאו לפני כשנה למצרים לצורך טיפולים במחלתה. ההורים לא תיארו לעצמם שמעבר רפיח ייסגר לתנועה ושהם ייוותרו זמן כה ממושך ללא אפשרות לשוב לביתם, והשאירו את בתם הגדולה, בת ה-5, ברצועת עזה אצל סביה. המשפחה מבקשת מזה זמן רב לחזור מירדן דרך ישראל לרצועת עזה, הביתה, אך גם להם נאמר כי יוכלו לחזור רק ב"שאטל" מאובטח, שיאורגן ע"י ישראל. מאז חודש מאי ממתינה המשפחה ל"שאטל".

בשני המקרים עתר המוקד לבג"ץ, בדרישה שישראל תאפשר את מעבר המשפחות בישראל מבלי להזדקק להסעה מאובטחת - האחת מרצועת עזה לירדן והשנייה מירדן לרצועת עזה. בעקבות העתירות אישרה ישראל את מעבר הנשים והילדים בלבד, ללא צורך ב"שאטל". אולם עתה, בשל הזמן הרב שחלף מאז הוגשו הבקשות, לא די באישור הישראלי על מנת לפתור את הבעיה.

המשפחה שנמצאת בירדן וממתינה לאישור ישראל למעבר בשטחה, נדרשת ע"י הירדנים לשלם קנס כספי גבוה, שכן בני המשפחה שהו בירדן מכוח ויזה שתוקפה פג. בנוסף לכך, אבי המשפחה לא זכה לאישור ישראל לחזור לעזה, ולכן ייאלץ להישאר בירדן ללא ויזה, ואין יודע מה יעלה בגורלו. לאחר כשנה בדרכים, למשפחה אין כסף להמשיך בשהייה הכפויה של האב בירדן ולתשלום הקנס. 

המשפחה האחרת יצאה בדרכה מרצועת עזה לירדן בתחילת חודש אוגוסט – האם, הבת חולת הלב וארבעת אחיה הקטנים. כשהגיעו לגשר אלנבי נמסר להם כי האישור הירדני שבידם לכניסה לירדן אינו תקף עוד. מאז שוהים האם וחמשת הילדים ביריחו, אצל מכרים, בהמתנה לאישור חדש מירדן.

נכון לכתיבת שורות אלה, הגבלת התנועה על שתי המשפחות נובעת לכאורה ממדיניותה של ירדן, אך המוקד מדגיש כי לו נענתה ישראל בתוך זמן סביר לבקשות שתי המשפחות ופעלה למעברן, הייתה נחסכת מהמשפחות ומהילדות החולות עוגמת הנפש והן היו מגיעות לטיפולים הנדרשים ושבות לביתן במועד, ולא נאלצות להיטלטל זמן כה ממושך בדרכים שבין רצועת עזה לירדן.

לצפייה בעתירה לחזרה לרצועת עזה מיום 12.5.2008

לצפייה בעתירה ליציאה מרצועת עזה מיום 24.7.2008