המוקד להגנת הפרט - ביום 8.12.2008 נערך דיון בעתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט, לשינוי מענם של ארבעה ילדים שנולדו ומתגוררים עד היום באזור רמאללה, אך רשומים כתושבי עזה במרשם האוכלוסין שבידי ישראל: בלחץ השופטים הודתה המדינה כי אכן נעשתה טעות ברישום הילדים, נסוגה מעמדתה הקודמת והסכימה לשנות את הרישום על בסיס הודעה מהרשות הפלסטינית
חזרה לעמוד הקודם
30.12.2008

ביום 8.12.2008 נערך דיון בעתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט, לשינוי מענם של ארבעה ילדים שנולדו ומתגוררים עד היום באזור רמאללה, אך רשומים כתושבי עזה במרשם האוכלוסין שבידי ישראל: בלחץ השופטים הודתה המדינה כי אכן נעשתה טעות ברישום הילדים, נסוגה מעמדתה הקודמת והסכימה לשנות את הרישום על בסיס הודעה מהרשות הפלסטינית

בהסכם הביניים בין ישראל לבין הפת"ח ("הסכם אוסלו"), הועברו סמכויות ניהול מרשם האוכלוסין של תושבי השטחים לידי הרשות הפלסטינית, ובתוך כך הסמכות לרישום ילדים ועדכון המען הרשום. על מנת להבטיח כי בידי ישראל יימצא העתק מדויק של מרשם האוכלוסין הפלסטיני, נקבע כי על הצד הפלסטיני לעדכן את הצד הישראלי בדיעבד על כל שינוי שערך במרשם. מאז שנת 2000 מסרבת ישראל, באופן גורף, לעדכן כתובות בין רצועת עזה לגדה המערבית בהעתק מרשם האוכלוסין שבידיה, זאת כחלק ממגמה כללית ליצירת הפרדה בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית. בעקבות סירוב ישראל לעדכן את העתק המרשם, נתקלו פלסטינים, שכתובותיהם עודכנו רק במרשם הפלסטיני המקורי, בבעיות קשות, עד שבלית ברירה הפסיק הצד הפלסטיני לעדכן אף את המרשם המקורי.

הילדים-העותרים נולדו - ומתגוררים מאז ועד עתה - באזור רמאללה, ונרשמו במרשם האוכלוסין בהתאם. למרות זאת, בהעתק מרשם האוכלוסין המצוי בידי ישראל, נרשמו הילדים בכתובת שגויה, ברפיח שברצועת עזה. הטעות התגלתה כאשר אבי הילדים ביקש לשנות את כתובת המשפחה בתוך הגדה המערבית. לאחר גילוי הטעות, פנתה המשפחה למשרד הפנים הפלסטיני אשר שלח מספר הודעות לישראלים בדבר הטעות, זאת בהתאם לפרוצדורה הקבועה בהסכם אוסלו. אולם הצד הישראלי סירב לתקן את הטעות, בטענה כי על הצד הפלסטיני להעביר לידי הצד הישראלי "בקשה מנומקת שמציינת שהרישום מלכתחילה היה מוטעה ומסבירה מדוע מדובר בטעות הדורשת תיקון". על דרישה זו חזר הצבא גם בתגובתו לעתירה. המוקד טען כי מדובר בדרישה אבסורדית – שהרי הטעות קיימת אך ורק בהעתק המרשם שבידי ישראל ומובן כי הצד הפלסטיני אינו יכול לנמק ולהסביר טעות שאינה קיימת ברישומים שבידו.

במהלך הדיון בעתירה הודתה המדינה כי אכן נעשתה טעות ברישום הילדים בהעתק המרשם שבידי ישראל, אך עמדה על טענתה כי על הצד הפלסטיני להגיש בקשה מנומקת לתיקון הטעות. המוקד חזר ושאל כיצד יכולה הרשות הפלסטינית לנמק טעות שלא קיימת, שכן הטעות מופיעה רק בהעתק המרשם שבידי ישראל. באת כוח המדינה התעקשה, שעל הרשות הפלסטינית להעביר בקשה, שכן המסמך שנשלח עד כה היה הודעה בדבר שינוי המען. השופטים לא הבינו על מה מתעקשת המדינה - מדוע לא ניתן לתקן טעות ששני הצדדים מכירים בה? ותהו ממה בדיוק חוששת ישראל. השופט דנציגר שאל את נציגת המדינה: "אחרי שערכתם את הבדיקה הזאת, בלי שיבקשו מכם, והשתכנעתם שהכל בסדר, למה לעמוד על קוצו של יוד על מסמך שהכותרת שלו היא לא בקשה אלא הודעה?" בעקבות הערות השופטים נאלצה המדינה לסגת מעמדתה, ולהודיע כי תסתפק באותה הודעה שנשלחה זה מכבר לשם עדכון כתובות הילדים, אולם התעקשה כי יש לשגר את הבקשה פעם נוספת. ביהמ"ש קבע שהסכמה זו תקבל תוקף של פסק דין.

לצפייה בפסק הדין מיום 8.12.2008

לצפייה בתגובת העותרים מיום 22.5.2008

לצפייה בתגובת המשיבים מיום 18.5.2008

לצפייה בעתירה מיום 13.3.08