العربية
EN
العربية
EN
ביום חמישי 8.1.2009 עתר המוקד לבג"ץ בשמם של 15 פלסטינים שנעצרו ברצועת עזה במהלך הלחימה, ושהצבא סירב למסור פרטים אודות מעצרם והמקום בו הם מוחזקים. כמו כן דרש המוקד מידע אודות עשרות פלסטינים נוספים, שלגביהם לא היה הצבא מוכן למסור שום פרט נוסף או לאמת את עובדת היותם מוחזקים על ידיו.
בתגובה לעתירה מסר הצבא מידע לגבי כל 15 העותרים – 6 מהם לא אותרו כעצורים כלל, 8 הוחזקו זמן מה במתקן המעצר שדה תימן בישראל אך שוחררו חזרה לרצועת עזה, 1 הועבר לכלא קציעות והינו "לוחם בלתי חוקי". הצבא הבהיר כי ככל שתימשך הלחימה בעזה, צפויים פלסטינים נוספים להיעצר ע"י הכוחות הישראליים. בנוסף, הצבא הבטיח כי יעביר למשל"ט הכליאה את שמות העצורים לא יאוחר מ-48 שעות מעת העברתם לתוך שטח ישראל.
המוקד אינו יכול להסכים להצעת הצבא. החובה להודיע על מעצרו של אדם הינה חובה מיידית. גם ע"פ דין וגם ע"פ פסיקת בג"ץ. לאור כך גובש נוהל עבודה, הפועל שנים רבות, לפיו בקשות לאיתור עצורים, המועברות לרשויות על ידי המוקד להגנת הפרט, נענות בתוך 24 שעות. ההסדר אף הועלה על הכתב על ידי מפקדת משל"ט כליאה פיקודי ולפיו "תשובה תינתן תוך יממה, למעט פניות שיתקבלו ביום שישי – עליהם תינתן תשובה ביום א".
המוקד סבור כי על המידע אודות מעצרם של תושבים מעזה להגיע באופן מיידי למשל"ט הכליאה, כך שזמן התשובה לפניות למידע בדבר מעצרם ומקום מעצרם יישאר במסגרת 24 שעות ממועד המעצר - בין אם העצורים מוחזקים ברצועת עזה ובין אם בשטח ישראל.
לצפייה בתגובת העותרים מיום 12.1.2009
