במכתב מיום 21.1.2009 דורש המוקד ממפקד משמר הגבול, לחקור את מעצרו של נער בן 17 משכונת ראס אל עמוד בירושלים המזרחית, שנעצר על ידי שוטרי מג"ב בבוקר ה-4.1.2009 כאשר היה בדרכו לבית הספר בשכונת אל-עזרייה. שוטרי מג"ב שעצרו את האוטובוס בו נסע הנער, הורידו אותו מהאוטובוס. כאשר לא חזר הנער לביתו גם לאחר יומיים, פנו הוריו למוקד בבקשה לסייע להם למצוא את בנם.

בניסיון לאתר את הנער, שהתקשר להוריו וסיפר להם כי הוא עצור ללא שפירט מי מחזיק בו והיכן, פנה המוקד למשטרה, לשב"ס, למג"ב ולצבא והדגיש בפניהם את החובה החוקית למסור הודעה לקרובי עצור על עצם המעצר ומקום הימצאו של העצור. למרות זאת, הכחישו כל הגורמים אליהם פנה המוקד את הימצאות הקטין בידיהם. מאחר שהניסיונות לאתר את הנער לא צלחו, הגיש המוקד קדם בג"ץ לפרקליטות המדינה בו הודיע על כוונתו להגיש עתירה דחופה לבג"ץ. ביום 14.1.2009, עשרה ימים לאחר המעצר ועוד בטרם הגיש המוקד את העתירה בעניין, הושלך הנער מג'יפ צבאי במחסום קלנדיה.

מעדות שמסר הנער למוקד עולה, כי לאחר שנעצר נלקח לנסיעה משפילה ליעד לא ידוע, שם נערכה לו חקירה לגבי תקרית יידוי אבנים בה השתתף, לדברי השוטרים שחטפוהו. לאחר שהכחיש כל מעורבות בתקרית שיוחסה לו, הפעיל עליו החוקר לחץ נפשי. הנער הוחזק משך כל הזמן בחדר נטול אור יום וללא תנאים סניטאריים, כאשר השוטר שעצר אותו הוא זה ששומר עליו. השוטר גם יזם שיחות טלפון קצרות בין הנער למשפחתו, באמצעות רמקול, במהלכן נכח והזהיר את הנער שלא לגלות מי מחזיק בו והיכן.

לצפייה במכתב לפרקליטות המדינה מיום 22.1.2009

לצפייה במכתב למפקד משמר הגבול מיום 21.1.2009  

לצפייה בקדם בג"ץ  מיום 14.1.2009