בג"ץ הטיל על המדינה הוצאות בסך 3000 ₪ בעתירת המוקד להגנת הפרט, שעניינה עיכוב בלתי נסבל בקבלת החלטה, האם להעמיד לדין את המעורבים בירי בלתי חוקי שהוביל למותו של קטין פלסטיני: בית המשפט קבע כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת נוכח התעלמות הפרקליטות מפניותיהם של העותרים

ביום 27.5.2003 נתקל קטין, תושב טול כרם, בנערים, שיידו אבנים לעבר ג'יפ צבאי שחנה בקרבת מקום, בו ישבו ככל הנראה שוטרי מג"ב. לפתע נשמעו יריות מכיוון הג'יפ והקטין נורה, נפגע בפלג גופו העליון והתמוטט. כאשר רוקח מבית מרקחת סמוך ביקש להגיש עזרה ראשונה לקטין, מנעו זאת ממנו שוטרי מג"ב. הקטין פונה באמבולנס לבית החולים בטול כרם, שם נקבע מותו.

משך חמש שנים ניסה המוקד להביא לכך שהרשויות המוסמכות יחקרו את האירוע באופן נאות ויעמידו את האשמים לדין. חקירה נפתחה רק ביולי 2004 - למעלה משנה לאחר האירוע – בעקבות פניית המוקד. כשנתיים וחצי לאחר מכן הועבר התיק לפרקליטות. עוד שנה וחצי חלפו בהמתנה להחלטת הפרקליטות האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק. לא פחות מ-13 פעמים פנה המוקד לפרקליטות מחוז מרכז, לקבלת תשובה עניינית על גורל תיק החקירה. ביום 18.5.2008 הגיש המוקד עתירה בגין הסחבת בעניין לבית המשפט. ביום 12.6.2008 התקבלה תשובת הפרקליטות, לפיה בתאריך 19.5.2008, יום לאחר הגשת העתירה, הוחלט "על סגירת התיק בהיעדר אשמה". 

בגין האירוע המתואר, הגיש המוקד תביעה אזרחית שתלויה ועומדת לדיון בבית המשפט (ת.א. 5610/05 עזבון המנוח מוחמד מחמוד נ' מדינת ישראל). העותרים נאלצו להגיש את התביעה ללא חומר החקירה, ומבלי שנתבררו נסיבות האירוע במלואן, ובלבד שתביעתם תוגש בתוך תקופת ההתיישנות המקוצרת, בת השנתיים.

ביום 4.1.2009 פסק ביהמ"ש הוצאות בסך 3000 ₪ לזכות העותרים. הרשם קבע, כי מבחינה אובייקטיבית צדקו העותרים בהגשת העתירה, לאחר שפניותיהם הרבות לפרקליטות במשך זמן רב לא נענו. עם זאת, קבע הרשם, כי החלטת הפרקליטות התקבלה ללא קשר להגשת העתירה ולכן בקשת העותרים להוצאות התקבלה אך בחלקה.

לצפייה  בהחלטה מיום 4.1.2009

לצפייה בעתירה מיום 18.5.2008