العربية
EN
العربية
EN
בליל 16.4.2002 עלה תושב מחנה הפליטים עסכר שבנפת שכם לגג ביתו על מנת לטפל בנזילת מים. בעודו על גג הבית נפגע מירי פגזים של מסוקי הצבא. בניו, שעלו לעזור לו, נפצעו אף הם מההפגזה. האב הובהל לביה"ח. בתום מאבק של שמונה שעות על חייו, קבעו הרופאים את מותו.
ביום 22.6.2004 הגיש המוקד תביעת נזיקין בשם משפחת המנוח. בכתב התביעה נטען, בין השאר, כי הירי ממנו נהרג האיש בוצע בניגוד להוראות פתיחה באש וללא שנבדקו חלופות לשימוש באמצעי קיצוני פחות מירי מסוקים. טענות אלו מתבססות על כך שהירי ממנו נהרג המנוח בוצע במסגרת פעולה יזומה לביצוע מעצרים ולחיילים המעורבים לא נשקפה כל סכנה מצד האיש. לפיכך על המדינה, הנושאת באחריות ישירה לתקיפת אבי המשפחה ולמותו, לשאת בנזק הרב שנגרם ליורשי המנוח בעקבות התקיפה.בכתב ההגנה ביקשה המדינה לדחות את התביעה על הסף. לטענתה, לא זו בלבד שהתובעים לא הוכיחו את טענתם כי המנוח נהרג מירי הצבא, אלא שהאירוע, אשר לטענת התובעים במהלכו נהרג המנוח, אירע במסגרת "מבצע חומת מגן" ומדובר בפעולה מלחמתית מובהקת, המקנה למדינה חסינות מתביעות כגון זו, על פי סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב- 1952.
ביום 21.6.2009 דחה ביהמ"ש את התביעה. ביהמ"ש קיבל את גרסת התובעים, כי המנוח נהרג מירי הצבא, אך פסק כי מדובר היה בפעולה מלחמתית "להכרעת תשתית הטרור", שנעשתה במסגרת "מבצע חומת מגן", בה השתתפו כוחות קרקע ואוויר כאחד. ביהמ"ש חזר ואימץ בהחלטתו פסיקות קודמות, שקבעו כי "ירי ממטוסי חיל האוויר הינו פעולה מלחמתית מובהקת שהמחוקק ביקש לחסנה מפני תביעה". ביהמ"ש השית הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ על התובעים.
