המוקד להגנת הפרט - המוקד להגנת הפרט מחק את עתירתו בעניין התרת כניסתם של עובדי השטח של ארגון בצלם לרצועת עזה: ביהמ"ש דחה את טענות העותרים, לפיהן ישראלים רבים נכנסים לרצועה וכי סירוב הצבא להתיר את הכניסה מצטייר כניסיון להצר את צעדיהם של ארגוני זכויות אדם בישראל
חזרה לעמוד הקודם
29.07.2009

המוקד להגנת הפרט מחק את עתירתו בעניין התרת כניסתם של עובדי השטח של ארגון בצלם לרצועת עזה: ביהמ"ש דחה את טענות העותרים, לפיהן ישראלים רבים נכנסים לרצועה וכי סירוב הצבא להתיר את הכניסה מצטייר כניסיון להצר את צעדיהם של ארגוני זכויות אדם בישראל

העתירה הוגשה ביום 26.2.2009, לאחר שכל בקשות המוקד להתיר את כניסתם של  עובדי השטח של בצלם לרצועת עזה לא נענו. עובדי השטח ביקשו להיכנס לרצועה לצורכי תיעוד ובחינה של המצב ההומניטארי ומצב זכויות האדם שם לאחר המלחמה.

בעתירה טען המוקד, בין השאר, כי מימושן של זכויות-האדם שההגנה עליהן היא יסוד מיסודותיו של המשטר הדמוקרטי, תלוי בקיומה של שורה של רשתות ביטחון חברתיות, ובראשן מערכת המשפט, שתפקידה להגן על זכויות אלו ולפעול כנגד הפגיעה בהן. את תפקיד ההגנה על זכויות האדם ממלאים ארגוני זכויות אדם פעילים, יעילים ואפקטיביים. משכך, כניסתו של ארגון בצלם, שעיקר פעילותו היא איסוף מידע, בדיקתו והפצתו, חיונית על-מנת להבטיח את זכותו של הציבור - בארץ ובעולם - לדעת על המציאות ברצועת עזה שלאחר המלחמה ועל מצב זכויות האדם בה. התנהלות המדינה לנוכח הבקשה להתרת כניסתם של עובדי בצלם לרצועה, מעוררת חשד לניסיון להצר את צעדיהם של ארגוני זכויות האדם ולתקוע מקלות בגלגלי פעילותם.

הצבא ביקש מביהמ"ש לדחות את העתירה מ"שיקולים ביטחוניים מובהקים". זאת מאחר שלפי חוק וצו יישום תוכנית ההתנתקות, אסורה כניסת ישראלים לרצועה אלא בהיתר מפורש של הצבא. לפיכך, לאור המצב הביטחוני הקשה השורר בעזה לאחר המלחמה, יש חשש לחיי העותרים ולחיי החיילים והאזרחים העובדים במעברי הגבול שדרכם מעוניינים העותרים להיכנס לעזה.

ביום 15.7.2009 התקיים דיון בעתירה. המוקד טען כי הסירוב להתיר את כניסתם של עובדי בצלם לרצועת עזה, בשם הדאגה לשלומם, מגוחך ומקומם, שכן עובדי הארגון העוקבים אחר שלומם ומצבם ההומניטארי של מיליון וחצי תושבי הרצועה, מכירים את הרצועה היטב ועומדים בקשר רציף עם אנשים המתגוררים שם. יתירה מזו, חצי שנה לאחר המלחמה מתיר הצבא לאזרחים ישראלים להיכנס לרצועת עזה מדי יום לצרכים שונים – לביקור חולים, לביקורים משפחתיים ולמקרים הומניטאריים אחרים. התמונה שמנסה המדינה להציג, לפיה מחסום ארז סגור, למעט במקרים חריגים ביותר, היא מוטעית. מדי יום עוברים במחסום ארז אזרחים ותושבים ישראלים, כל עוד לא קיימת בעניינם מניעה ביטחונית. לכן לא ברור המניע של הצבא שלא להתיר את כניסתם לעזה של עובדי ארגון זכויות אדם, שמבקשים לתעד את המצב ההומניטארי.

ביהמ"ש, שהעדיף לדחות את טענות העותרים במקום להתמודד עימן, המליץ למוקד למחוק את העתירה תוך שמירה על הטענות והאפשרות לפנות שוב בעתיד, אם וכאשר יתאפשר הדבר.


לצפייה בעתירה מיום 26.2.2009


לצפייה בתגובת המדינה מיום 30.3.2009