العربية
EN
العربية
EN
ביום 9.9.2009 דן בית המשפט בעתירת הוועד נגד עינויים בישראל, בצלם, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם ועדאלה נגד השימוש בבני משפחה להפעלת לחץ על נחקרים במשטרה ובשב"כ. ביהמ"ש קבע כי השימוש בקרובים פסול. בנוסף, הודתה המדינה במסגרת דיוני ועדת חוקה בעניין, כי באחד המקרים שהועלו בעתירה, עשה השב"כ שימוש פסול בקרובי הנחקר וכי כנגד החוקרים לא ננקטו צעדים עונשיים כל שהם. עם זאת, הודיעה המדינה לבית המשפט, כי בעקבות הגשת העתירה חידד השב"כ את האיסורים בעניין.
בעתירה טענו הארגונים, כי השימוש שעושים השב"כ והמשטרה בקרובי משפחה כאמצעי להפעלת לחץ על נחקרים הוא פסול מוסרית ומהווה לחץ נפשי חמור, שגורם לעינוי של ממש הן של הנחקר והן של קרוביו. העותרים טענו כי שיטות אלו מביאות את הנחקר לעמוד בפני הבחירה האכזרית בין הודאה בעבירות המיוחסות לו, גם אם לא נעברו על ידו, לבין פגיעה אפשרית ביקיריו. העתירה התבססה על שורת מקרים, בהם נעשה שימוש בבני המשפחה על מנת להפעיל לחץ על הנחקר. באחד המקרים ניסה הנחקר לשים קץ לחייו, לאחר שאביו ואשתו הובאו בעורמה לתחנת המעצר ונטען בפניו כי גם הם נעצרו בשל מעשיו. הארגונים דרשו שבית המשפט יורה לשב"כ ולמשטרה לחדול מהשימוש בשיטות חקירה פסולות אלו.
על אף קביעתו, בחר בית המשפט בדרך הקלה והסתפק בהודעתה הלקונית של המדינה, שעל בסיסה דחה את עתירת הארגונים. זאת במקום לדרוש לראות במדויק באיזה אופן חודד האיסור בשב"כ ובמשטרה, ואת המשך המעקב אחר יישום האיסורים.
לצפייה בפסק הדין מיום 9.9.2009
