ביום 20.6.2010, בצעד חסר תקדים, פסק בית המשפט כי על המדינה לשלם סכום של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ כהוצאות, בגין התנהלותה בטיפול בעתירת המוקד להגנת הפרט לפי חוק חופש המידע, לקבלת מידע אודות מספר מנועי היציאה מהשטחים לחו"ל.
מזה זמן רב מטפל המוקד באותם אנשים שהשב"כ מונע את יציאתם מהגדה לחו"ל, אוכלוסיית "מנועי שב"כ". באוקטובר 2006 הגישו המוקד וארגונים נוספים
עתירה לבג"ץ,
אשר עסקה בהגבלות הרבות החלות על אוכלוסייה זו, לרבות פגיעה באפשרות התנועה שלהם בתוך השטחים וביציאה מהם. על פי הערכת הארגונים בעת הגשת העתירה, מנתה אוכלוסיית "מנועי השב"כ" רבבות פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. במסגרת ההליכים טענה המדינה כי חלה ירידה משמעותית
במספר תושבי השטחים שיציאתם לחו"ל נמנעת, אולם לא נמסרו נתונים מספריים מדויקים.
במאי 2009 פנה המוקד ללשכת דובר המתפ"ש, בהתאם לחוק חופש המידע, בבקשה לחשוף את מספרם המדויק של תושבי הגדה המערבית אשר בשנים 2009-2005 קיימת היתה מניעה ביטחונית ליציאתם לחו"ל ופרטים נוספים הנוגעים לכך. למרות שעל פי החוק, רשות ציבורית מחויבת להשיב לפנייה מעין זו לא יאוחר מ-30 יום מאז קבלתה, חלפו שמונה חודשים תמימים בלא מענה. בשל כך, הגיש המוקד בחודש פברואר 2010 עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בדרישה לחייב את המתפ"ש להשיב לבקשה.
ביום שלפני מועד הדיון, בחלוף למעלה משנה מיום הגשת הבקשה המקורית, שלחה פרקליטות מחוז תל אביב תגובה ראשונית וחלקית, שאינה מפרטת את עיקר המידע שנתבקש ואף אינה נתמכת בתצהיר – כפי שהורה בית המשפט. בהחלטתו קבע בית המשפט כי התגובה אינה עניינית, שכן "היא אינה כוללת דבר למעט הצהרות כלליות שאין מאחוריהן כל תוכן". בית המשפט הוסיף כי נדמה שהמשיבים לא הפנימו את הוראות החוק, וכי מדובר בסחבת ובזלזול בהוראות החוק ובבית המשפט.
לאור ההתנהלות המזלזלת של המדינה, הורה לה בית המשפט להגיש כתב תשובה הנתמך בתצהיר בתוך שבוע, בהדגישו כי המועד להגשת התגובה לא יוארך, וכן פסק הוצאות כאמור לטובת המוקד. בית המשפט חתם את דבריו באומרו כי "לא יתכן כי הוראות החוק ובית המשפט יהפכו לאות מתה ללא כל תוצאות". 
