תושב ירושלים, בן 63, המוכר כדר רחוב על ידי משרד הרווחה, מתגורר מאז שנת 1991 בירושלים, במקומות זמניים שסידרו לו בעלי העסקים אצלם עבד, וברחוב. כיום מתגורר האיש במקלט עירוני לדרי רחוב ועובד במאפיה בירושלים המזרחית. בשנת 2005, מבלי שהובא הדבר לידיעתו, נשללה תושבותו - רטרואקטיבית משנת 1977 - וכתוצאה מכך איבד את זכאותו לביטוח בריאות מהמוסד לביטוח לאומי. מזה עשרים שנה שהוא מכור לסמים קשים ועל רקע זה אף ריצה מספר מאסרים פליליים. כמו כן, סובל האיש מבעיות רפואיות כרוניות שונות, בגינן אושפז במספר מוסדות רפואיים בין השנים 2009-2007.
בדצמבר 2009 פנה למל"ל בבקשה לחידוש ביטוח הבריאות, ונענה כי העניין בבירור. בשל נסיבות המקרה ועיכוב במענה המל"ל, הגיש המוקד להגנת הפרט
כתב תביעה לבית הדין לעבודה בעניין שלילת תושבותו וזכאותו לביטוח בריאות ממלכתי. בתביעה נכתב, בין השאר, כי ביטוח הבריאות של התובע הופסק ככל הנראה בשל היעדר כתובת, היות שלתובע אין כתובת קבועה והוא עובר מהוסטל שיקומי אחד למשנהו. נוכח מצבו הרפואי החמור של האיש, הגיש המוקד עוד באותו יום
בקשה דחופה למתן צו זמני, שיורה למל"ל לחזור ולבטחו בביטוח בריאות עד למתן החלטה בעניינו. הצו התקבל והאיש נרשם במל"ל כזכאי לביטוח בריאות. באפריל, כשבידיו התחייבות של קופ"ח כללית לכיסוי הוצאות הטיפול, התאשפז בבית החולים הדסה הר-הצופים בירושלים, שם קיבל טיפול ראשוני והמלצה מהרופאים על ניתוח בהקדם האפשרי. אולם, בית החולים סירב להמשיך בטיפול ולנתחו, עקב חוב עבר שלו.
המוקד פנה אל ביה"ח וטען כי התניית ביצוע הניתוח בהסדרת חוב עבר, מנוגדת לדין ופוגעת בזכויות החולה. בית החולים דחה הטענות מכל וכל, ובכך אילץ את המוקד לפנות ללשכת היועץ המשפטי למשרד הבריאות אשר קבע, כי אין מקום לסירובו של ביה"ח להעניק טיפול רפואי שהתשלום עבורו מובטח בהתחייבות של קופ"ח, וכן פנה לביה"ח לצורך הסדרת העניין. בעקבות הפנייה הודיע ביה"ח כי החליט, לפנים משורת הדין, להיענות לבקשה ולנתח את האיש. 
