בחודשים האחרונים הגיעו למוקד להגנת הפרט פניות מפלסטינים המחזיקים בהיתרי שהייה במסגרת הליך איחוד משפחות ומבקשים לעבוד בישראל. מדובר בפלסטינים מהגדה, הנשואים לתושבי קבע, אשר שר הפנים אישר את הבקשה בעניינם לאיחוד משפחות והם שוהים בישראל מכוח היתרי שהייה. לדבריהם, משראו מעסיקים שונים כי היתר השהייה שברשותם אינו מהווה אישור עבודה בישראל, סירבו להעסיקם.
בגב היתר השהייה מוטבע הכיתוב "
היתר זה אינו מהווה אישור לעבודה בישראל", משפט אשר אינו מבהיר האם מותר למחזיק בו לעבוד. ניסיונות המוקד לקבל תשובה חד משמעית בנוגע לשאלה זו – במשרד הפנים, במשרד התמ"ת ובמרכז ההיתרים הצבאי – העלו תשובות סותרות ולא ברורות. כך או כך, העובדה שלא מצוין במפורש על גבי ההיתר כי למחזיקים בו מותר לעבוד, מדאיגה ומרתיעה מעסיקים רבים.
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, מונע את שדרוג מעמדם של פלסטינים המחזיקים בהיתר שהייה, וכך נוצרת מציאות על פיה פלסטינים רבים, הגרים בירושלים על פי דין, מקיימים בה מרכז חיים עם משפחותיהם ומולידים בה ילדים, חיים בעיר ללא זכויות סוציאליות וללא אפשרות חוקית לעבוד וזאת כאשר שדרוג מעמדם, נוכח החוק, אינו נראה לעין.
המוקד טוען כי מניעת האפשרות מאדם לעבוד לפרנסתו, פוגעת בזכות לקיום מינימלי בכבוד, ובנוסף, אי יכולתו של אדם לפרנס את משפחתו, פוגעת במילוי חובתו כהורה כלפי ילדיו, חובה המוכרת הן במשפט הישראלי והן במשפט הבינלאומי. המוקד מבקש לפיכך ממשרד הפנים לקבוע, כי היתרי השהייה המונפקים במת"ק במסגרת הליך איחוד משפחות יהוו, באופן מפורש, היתרי עבודה. 
