המוקד להגנת הפרט - המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ בשם ארבעה ראשי מועצות, להורות לצבא להסיר חסימת דרך: החסימה אינה משרתת תכלית ממשית וגורמת ל"טרטור" ופגיעה בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים
חזרה לעמוד הקודם
21.10.2010

המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ בשם ארבעה ראשי מועצות, להורות לצבא להסיר חסימת דרך: החסימה אינה משרתת תכלית ממשית וגורמת ל"טרטור" ופגיעה בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים

בשנת 2002 חסם הצבא באמצעות קוביות בטון גדולות ושער ברזל את הדרך המובילה בין הכפרים נעלין, דיר קדיס וחרבתא בני-חארת לבין רמאללה – המרכז העירוני החשוב והקרוב אליהם ביותר – במקום הידוע כ"צומת הדואר". החסימה, שאינה מאוישת, מאריכה באופן משמעותי את הדרך לרמאללה, ומשאירה בידי התושבים שתי אפשרויות הגעה לעיר: הראשונה, דרך מאולתרת ולא רשמית המחברת בין חרבתא לבילעין ומשם, דרך הכפרים נעמה, דיר איבזיה ועין עריק לרמאללה. דרך זו עוברת באדמות פרטיות, היא מפותלת ולא בטיחותית ותאונות דרכים רבות אירעו בה. האפשרות האחרת היא לנסוע בכביש העובר בסמוך להתנחלויות ניל"י ונעלה, דרך הארוכה פי שישה מהדרך המקורית.

החסימה פוגעת באופן יומיומי בחייהם של למעלה מ-10,000 מתושבי האזור – בחולים, בעובדים ובתלמידים המתקשים להגיע ליעדם – וזאת כאשר אינה משרתת תכלית ממשית. הדרך החסומה פתוחה לתנועת פלסטינים משני צידיה, וכך נוצר מצב בו רבים מהתושבים מפצלים את דרכם – מגיעים עד המחסום ברכב אחד, עוברים אותו ברגל וממשיכים בנסיעתם מצידה השני של החסימה, בתחבורה ציבורית, לרמאללה. באופן אבסורדי מזיקה החסימה לצורך בשמו הוקמה, ככל הנראה – צמצום החיכוך בין פלסטינים למתנחלים באמתלה של תכלית ביטחונית – כיוון שהיא מאלצת, כאמור, את התושבים להשתמש בדרך העוברת בסמוך להתנחלויות ניל"י ונעלה.

בנוסף, פוגעת החסימה בתושבי הכפר ראס כרכר, אשר נאלצים לנסוע קילומטרים רבים על מנת להגיע לאדמות החקלאיות שבבעלותם, הנמצאות בצידה האחר של החסימה.

ראשי מועצות הכפרים פנו מספר פעמים לקציני הקישור הפלסטינים וביקשו את התערבותם בנושא החסימה ואף נטלו חלק בפגישות שנערכו בעניין זה עם קציני המת"ק הישראלי, אשר הבטיחו לבדוק את הנושא, אולם החסימה נשארה על תילה. ביום 19.7.2010 פנה המוקד להגנת הפרט ליועץ המשפטי לגדה המערבית, בבקשה כי יפעל להסרת החסימה. שלושה חודשים עברו ללא תשובה, והמוקד עתר לבג"ץ ביום 14.10.2010 בשם ארבעת ראשי מועצות הכפרים הנפגעים מהחסימה, להורות לצבא להסירה לאלתר.

בעתירה טוען המוקד כי הצבא פוגע באופן יומיומי בחופש התנועה של תושבי הכפרים באמצעות חסימה, אשר לא ברור מדוע ומכוח איזו סמכות הוקמה, ואשר מפירה בצורה קשה, בלתי סבירה ובלתי מידתית, את זכויותיהם של העותרים ושל התושבים אותם הם מייצגים, לכבוד, לחופש תנועה, לחיי משפחה, לבריאות, לחינוך, לחופש העיסוק ולקניין, שהינן זכויות המוכרות כזכויות יסוד הן בדין הישראלי והן במשפט הבינלאומי.

המוקד דורש להסיר באופן מיידי את החסימה, שממילא, למעט "טרטור" התושבים ופגיעה בזכויותיהם, אינה ממלאת תכלית ממשית.

נושאים קשורים