מעמדן של שתי בנותיה של תושבת ירושלים ישודרג לקבע: נציבת ההשגות לזרים במשרד הפנים קיבלה את טענות המוקד להגנת הפרט וקבעה, כי בהיעדר זיקה לשטחים אין לראות את הילדות כ"תושבות איזור", ולכן לא חל עליהן נוהל רישום ילדים, כפי שמופיע בהוראת השעה המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
30.01.2011
מעמדן של שתי בנותיה של תושבת ירושלים ישודרג לקבע: נציבת ההשגות לזרים במשרד הפנים קיבלה את טענות המוקד להגנת הפרט וקבעה, כי בהיעדר זיקה לשטחים אין לראות את הילדות כ"תושבות איזור", ולכן לא חל עליהן נוהל רישום ילדים, כפי שמופיע בהוראת השעה
מעמדן של שתי בנותיה של תושבת ירושלים ישודרג לקבע: נציבת ההשגות לזרים במשרד הפנים קיבלה את טענות המוקד להגנת הפרט וקבעה, כי בהיעדר זיקה לשטחים אין לראות את הילדות כ"תושבות איזור", ולכן לא חל עליהן נוהל רישום ילדים, כפי שמופיע בהוראת השעה
תושבת ירושלים המזרחית נישאה בשנת 1989 לבן זוגה מהגדה המערבית. לאחר החתונה נסעו בני הזוג לתורכיה ולקפריסין, להשלמת לימודי הדוקטורט של הבעל ולצרכי עבודתו. ארבעת ילדיהם הגדולים נולדו בחו"ל. כדי שלא יישארו מחוסרי מעמד ושיומצאו להם מסמכי נסיעה, רשמו ההורים את ילדיהם כתושבי הגדה המערבית, וזאת למרות שמעולם לא התגוררו בשטחים. בשנת 2000 חזרה המשפחה לירושלים ובשנת 2002 נולד בנם החמישי, אשר נרשם כתושב קבע בישראל. באותה שנה הוגשה בקשה לאיחוד משפחות עבור ארבעת הילדים הגדולים.

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003, מגביל רישום "תושבי איזור" וקובע כי רק קטינים עד גיל 12 יקבלו רישיון לישיבת קבע בישראל, לשם מניעת הפרדתם מהוריהם השוהים כדין בישראל. משרד הפנים הודיע כי הוא רואה בילדים "תושבי איזור", ובהתאם לכך אישר – בפברואר 2005, לאחר שלוש שנים רצופות עיכובים בירוקרטיים – את הבקשה לאיחוד משפחות עבור שלושה מהילדים, ודחה את רישום הבת הבכורה, שעברה את גיל 12. ביולי 2005 נכנס לתוקפו התיקון להוראת השעה, שהעלה את גיל הסף מ-12 ל-14. בעקבות התיקון אושרה גם הבקשה עבור הבת הבכורה.

בהתאם לנוהל איחוד משפחות של משרד הפנים, קיבלו הילדים מעמד של תושבות ארעית לתקופה של 24 חודשים, שלאחריה אמור היה מעמדם להיות משודרג לתושבות קבע. מעמדם של שני הילדים הצעירים אכן הוסדר לאחר שנתיים לקבע, אולם, משרד הפנים סירב לשדרג את מעמדן של שתי הבנות הגדולות, כיוון שהיו מעל גיל 14 בתום תקופת השנתיים. על פי הנוהל, ילד שעובר את גיל 14 בעודנו במעמד של תושבות ארעית לא ישודרג למעמד של קבע.

בפברואר 2009 הגיש המוקד להגנת הפרט, בשם המשפחה, ערר על הסירוב להסדיר את מעמדן של הבנות כתושבות קבע. המוקד טען כי הבנות אמנם רשומות כתושבות השטחים, אולם הן נולדו בתורכיה ומעולם לא גרו בגדה, ולכן, בהיעדר זיקה לשטחים, אין לראותן כ"תושבות איזור" ואין הוראת השעה חלה עליהן. בנוסף טען המוקד, כי בכל מקרה, בזמן הגשת הבקשה בעניינן היו הבנות צעירות מגיל 14. הערר נענה בשלילה, ללא התייחסות למסגרת המשפטית הרלבנטית.

במאי 2009 הגיש המוקד השגה לוועדת ההשגה לזרים כנגד החלטת משרד הפנים שלא לשדרג את מעמדן של הבנות. חרף המועדים שנקבעו בנהלי משרד הפנים לדיון בהשגות – 30 יום למתן תשובת המשיב ו-60 יום להכרעת הוועדה – אישרה יו"ר הוועדה, פעם אחר פעם, ארכות נוספות להגשת תשובת המשיב וזאת על אף התנגדות המוקד. באין תשובה להשגה – שמונה חודשים לאחר הגשתה ושש שנים לאחר הגשת הבקשה להסדרת מעמד הבנות – עתר המוקד לבית המשפט, להורות למשרד הפנים להסדיר את מעמדן של הבנות.

בדיון בעתירה קבע בית המשפט כי התמשכות ההליכים בוועדת ההשגה "לא הייתה בגדר הסביר" ויצרה "תוצאה של כפל ושילוש הליכים". בהחלטתו ציין השופט כי למרות שאין בית המשפט נוהג לשים עצמו כ"שמרטף" כדי להבטיח קבלת החלטה במועד, מקרה זה הוא חריג לכלל, וקבע כי על משרד הפנים למסור את החלטת ועדת ההשגה תוך 60 יום.

שלושה שבועות בלבד לאחר נזיפת ביהמ"ש, קיבלה נציבת ההשגות לזרים את השגת המוקד – מעמד הבנות ישודרג למעמד של תושבות קבע. בהחלטה תקדימית, המסתמכת על פסק הדין בעניין עוויסאת, קבעה הנציבה כי כיוון שרישום הבנות בשטחים הוא "דקלרטיבי בלבד", אין לראותן כתושבות האיזור, "באשר לא התגוררו באזור מעולם ואין להן כל זיקה אליו". בהתאם לקביעה זו קיבלה הנציבה את טענת המוקד, כי נוהל רישום ילדים כפי שמופיע בהוראת השעה אינו חל על הילדות, וקבעה כי "אין 'להקפיא' את שדרוגן למעמד של תושבות קבע".
הדפסה הדפסה
שיתוף
תושבת ירושלים המזרחית נישאה בשנת 1989 לבן זוגה מהגדה המערבית. לאחר החתונה נסעו בני הזוג לתורכיה ולקפריסין, להשלמת לימודי הדוקטורט של הבעל ולצרכי עבודתו. ארבעת ילדיהם הגדולים נולדו בחו"ל. כדי שלא יישארו מחוסרי מעמד ושיומצאו להם מסמכי נסיעה, רשמו ההורים את ילדיהם כתושבי הגדה המערבית, וזאת למרות שמעולם לא התגוררו בשטחים. בשנת 2000 חזרה המשפחה לירושלים ובשנת 2002 נולד בנם החמישי, אשר נרשם כתושב קבע בישראל. באותה שנה הוגשה בקשה לאיחוד משפחות עבור ארבעת הילדים הגדולים.

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003, מגביל רישום "תושבי איזור" וקובע כי רק קטינים עד גיל 12 יקבלו רישיון לישיבת קבע בישראל, לשם מניעת הפרדתם מהוריהם השוהים כדין בישראל. משרד הפנים הודיע כי הוא רואה בילדים "תושבי איזור", ובהתאם לכך אישר – בפברואר 2005, לאחר שלוש שנים רצופות עיכובים בירוקרטיים – את הבקשה לאיחוד משפחות עבור שלושה מהילדים, ודחה את רישום הבת הבכורה, שעברה את גיל 12. ביולי 2005 נכנס לתוקפו התיקון להוראת השעה, שהעלה את גיל הסף מ-12 ל-14. בעקבות התיקון אושרה גם הבקשה עבור הבת הבכורה.

בהתאם לנוהל איחוד משפחות של משרד הפנים, קיבלו הילדים מעמד של תושבות ארעית לתקופה של 24 חודשים, שלאחריה אמור היה מעמדם להיות משודרג לתושבות קבע. מעמדם של שני הילדים הצעירים אכן הוסדר לאחר שנתיים לקבע, אולם, משרד הפנים סירב לשדרג את מעמדן של שתי הבנות הגדולות, כיוון שהיו מעל גיל 14 בתום תקופת השנתיים. על פי הנוהל, ילד שעובר את גיל 14 בעודנו במעמד של תושבות ארעית לא ישודרג למעמד של קבע.

בפברואר 2009 הגיש המוקד להגנת הפרט, בשם המשפחה, ערר על הסירוב להסדיר את מעמדן של הבנות כתושבות קבע. המוקד טען כי הבנות אמנם רשומות כתושבות השטחים, אולם הן נולדו בתורכיה ומעולם לא גרו בגדה, ולכן, בהיעדר זיקה לשטחים, אין לראותן כ"תושבות איזור" ואין הוראת השעה חלה עליהן. בנוסף טען המוקד, כי בכל מקרה, בזמן הגשת הבקשה בעניינן היו הבנות צעירות מגיל 14. הערר נענה בשלילה, ללא התייחסות למסגרת המשפטית הרלבנטית.

במאי 2009 הגיש המוקד השגה לוועדת ההשגה לזרים כנגד החלטת משרד הפנים שלא לשדרג את מעמדן של הבנות. חרף המועדים שנקבעו בנהלי משרד הפנים לדיון בהשגות – 30 יום למתן תשובת המשיב ו-60 יום להכרעת הוועדה – אישרה יו"ר הוועדה, פעם אחר פעם, ארכות נוספות להגשת תשובת המשיב וזאת על אף התנגדות המוקד. באין תשובה להשגה – שמונה חודשים לאחר הגשתה ושש שנים לאחר הגשת הבקשה להסדרת מעמד הבנות – עתר המוקד לבית המשפט, להורות למשרד הפנים להסדיר את מעמדן של הבנות.

בדיון בעתירה קבע בית המשפט כי התמשכות ההליכים בוועדת ההשגה "לא הייתה בגדר הסביר" ויצרה "תוצאה של כפל ושילוש הליכים". בהחלטתו ציין השופט כי למרות שאין בית המשפט נוהג לשים עצמו כ"שמרטף" כדי להבטיח קבלת החלטה במועד, מקרה זה הוא חריג לכלל, וקבע כי על משרד הפנים למסור את החלטת ועדת ההשגה תוך 60 יום.

שלושה שבועות בלבד לאחר נזיפת ביהמ"ש, קיבלה נציבת ההשגות לזרים את השגת המוקד – מעמד הבנות ישודרג למעמד של תושבות קבע. בהחלטה תקדימית, המסתמכת על פסק הדין בעניין עוויסאת, קבעה הנציבה כי כיוון שרישום הבנות בשטחים הוא "דקלרטיבי בלבד", אין לראותן כתושבות האיזור, "באשר לא התגוררו באזור מעולם ואין להן כל זיקה אליו". בהתאם לקביעה זו קיבלה הנציבה את טענת המוקד, כי נוהל רישום ילדים כפי שמופיע בהוראת השעה אינו חל על הילדות, וקבעה כי "אין 'להקפיא' את שדרוגן למעמד של תושבות קבע".
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות