המוקד להגנת הפרט למשרד הפנים: יש לתרגם לשפה הערבית את כל המסמכים הרלוונטיים ולאפשר מילוי הטפסים השונים גם בשפה הערבית המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
03.08.2011
המוקד להגנת הפרט למשרד הפנים: יש לתרגם לשפה הערבית את כל המסמכים הרלוונטיים ולאפשר מילוי הטפסים השונים גם בשפה הערבית
המוקד להגנת הפרט למשרד הפנים: יש לתרגם לשפה הערבית את כל המסמכים הרלוונטיים ולאפשר מילוי הטפסים השונים גם בשפה הערבית
לשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית היא גוף אליו פונים תושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית באופן תדיר, על מנת להסדיר את ענייניהם – רישום ילדים במרשם האוכלוסין, בקשות לאיחוד משפחות, הוצאת תעודות מעבר, חידוש תעודות זהות ועוד. במקרים רבים מטרת הפנייה הינה לממש את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של התושבים – הזכות לחיי משפחה, הזכות לחופש התנועה, הזכות למעמד ועוד.

ואולם, בלשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית, המטפלת באופן כמעט בלעדי בתושבים פלסטינים אשר הערבית היא שפת אמם ולעיתים אף שפתם היחידה, מסמכים רבים אינם מתורגמים לערבית, מה עוד שמשרד הפנים מחייב את הפונים למלא חלק ניכר מהטפסים בשפה העברית.

ביום 26.6.2011 פנה המוקד להגנת הפרט למנהלת לשכת רשות האוכלוסין בירושלים המזרחית, בדרישה כי יתורגמו לערבית כל המסמכים העומדים לרשות הפונים ללשכה, וכן כי משרד הפנים יאפשר לפנות אליו ולמלא את כל הטפסים בשפה הערבית. המוקד טען, כי החוק בישראל קובע שהשפה הערבית הינה שפה רשמית במדינה, אשר יש לעשות בה שימוש במסמכים רשמיים של המדינה, ומוסיף כי במהלך השנים שב בית המשפט והדגיש עובדה זו וקבע כי חובה על הרשויות לאפשר לפונים אליהן להשתמש בשפה הערבית.

במכתבו מציין המוקד, בין השאר, כי חלק מהטפסים העומדים לרשות הפונים ללשכה עדיין לא תורגם לערבית, כאשר לעתים, גם אם הטופס מתורגם, קיימת הוראה מפורשת למלא את הטופס בעברית בלבד; כי נהלי משרד הפנים שבאתר האינטרנט הרשמי מפורסמים בעברית בלבד, פרסום חסר אפקטיביות ככל שמדובר בתושבי ירושלים המזרחית; וכי המכתבים ששולח משרד הפנים לפונים לשירות הלשכה, נכתבים בעברית בלבד (למעט תשובות "סטנסיל", הנכתבות הן בעברית והן בערבית).

אופן הפעולה הנוכחי של משרד הפנים מציב מחסום בפני מימוש זכויות היסוד של התושבים. המדובר במצב אבסורדי – טפסים, נהלים ומכתבים בעלי השלכות קריטיות על חייהם של התושבים, אינם נהירים להם כלל וכלל ואין להם דרך של ממש להתמודד עם תוכנם. מן הראוי, שאופן מתן השירות לתושביה הפלסטינים של ירושלים יהלום את הוראות החקיקה והפסיקה, כך שיוכלו לקבל את מלוא השירות בשפתם, שפה רשמית במדינת ישראל.
יפים לענייננו דבריו של השופט לנדוי בבית המשפט העליון (בג"צ 2/79 - אל אסעד נ' שר הפנים): "עם ספינקס אי אפשר להתווכח".
הדפסה הדפסה
שיתוף
לשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית היא גוף אליו פונים תושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית באופן תדיר, על מנת להסדיר את ענייניהם – רישום ילדים במרשם האוכלוסין, בקשות לאיחוד משפחות, הוצאת תעודות מעבר, חידוש תעודות זהות ועוד. במקרים רבים מטרת הפנייה הינה לממש את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של התושבים – הזכות לחיי משפחה, הזכות לחופש התנועה, הזכות למעמד ועוד.

ואולם, בלשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית, המטפלת באופן כמעט בלעדי בתושבים פלסטינים אשר הערבית היא שפת אמם ולעיתים אף שפתם היחידה, מסמכים רבים אינם מתורגמים לערבית, מה עוד שמשרד הפנים מחייב את הפונים למלא חלק ניכר מהטפסים בשפה העברית.

ביום 26.6.2011 פנה המוקד להגנת הפרט למנהלת לשכת רשות האוכלוסין בירושלים המזרחית, בדרישה כי יתורגמו לערבית כל המסמכים העומדים לרשות הפונים ללשכה, וכן כי משרד הפנים יאפשר לפנות אליו ולמלא את כל הטפסים בשפה הערבית. המוקד טען, כי החוק בישראל קובע שהשפה הערבית הינה שפה רשמית במדינה, אשר יש לעשות בה שימוש במסמכים רשמיים של המדינה, ומוסיף כי במהלך השנים שב בית המשפט והדגיש עובדה זו וקבע כי חובה על הרשויות לאפשר לפונים אליהן להשתמש בשפה הערבית.

במכתבו מציין המוקד, בין השאר, כי חלק מהטפסים העומדים לרשות הפונים ללשכה עדיין לא תורגם לערבית, כאשר לעתים, גם אם הטופס מתורגם, קיימת הוראה מפורשת למלא את הטופס בעברית בלבד; כי נהלי משרד הפנים שבאתר האינטרנט הרשמי מפורסמים בעברית בלבד, פרסום חסר אפקטיביות ככל שמדובר בתושבי ירושלים המזרחית; וכי המכתבים ששולח משרד הפנים לפונים לשירות הלשכה, נכתבים בעברית בלבד (למעט תשובות "סטנסיל", הנכתבות הן בעברית והן בערבית).

אופן הפעולה הנוכחי של משרד הפנים מציב מחסום בפני מימוש זכויות היסוד של התושבים. המדובר במצב אבסורדי – טפסים, נהלים ומכתבים בעלי השלכות קריטיות על חייהם של התושבים, אינם נהירים להם כלל וכלל ואין להם דרך של ממש להתמודד עם תוכנם. מן הראוי, שאופן מתן השירות לתושביה הפלסטינים של ירושלים יהלום את הוראות החקיקה והפסיקה, כך שיוכלו לקבל את מלוא השירות בשפתם, שפה רשמית במדינת ישראל.
יפים לענייננו דבריו של השופט לנדוי בבית המשפט העליון (בג"צ 2/79 - אל אסעד נ' שר הפנים): "עם ספינקס אי אפשר להתווכח".
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות