בסוף שנות השמונים יצא תושב ישראל מירושלים המזרחית לרוסיה לשם לימודים גבוהים בפיזיקה. בשנת 2000 שב לישראל וגילה כי משרד הפנים שלל את תושבתו משום שקיבל אזרחות רוסית. לאחר מאבק בירוקרטי ממושך השיב לו משרד הפנים את מעמדו כתושב קבע בישראל.
עשר שנים אחר כך – במהלכן התחתן ונולדו לו שלושה ילדים – חלה האיש בסרטן, אולם לדאבונו התברר לו כי משרד הפנים שלל בשנית את מעמדו – וכפועל יוצא גם את ביטוח הבריאות שלו –
בגין אותן עילות בגללן נשלל מעמדו בשנות התשעים.
בעקבות החמרה במחלה פנה האיש למוקד להגנת הפרט, שהגיש באוגוסט 2011
בקשה דחופה להשבת המעמד, בה טען כי שלילת המעמד נעשתה שלא כדין, שכן ההחלטה התקבלה ללא הליך מינהלי תקין. לאור כך ערך משרד הפנים שימוע לאיש, במהלכו הוכח כי "מרכז חייו" בישראל. משרד הפנים החליט לאשר את השבת התושבות – בשנית – "בכפוף לתשובות גורמי הביטחון".
ביום 26.1.2012, משחלפו ארבעה חודשים ותשובת גורמי הביטחון טרם התקבלה – למרות השגה בשל אי מענה של הרשויות שהגיש המוקד –
עתר המוקד לבית משפט לעניינים מינהליים בבקשה להורות למשרד הפנים להשיב לאיש את מעמדו. המוקד טען כי כלל לא הייתה עילה לשלילת התושבות, שכן מאז ראשית שנות ה-2000 חי האיש בירושלים המזרחית עם משפחתו. היות ושלילת המעמד נעשתה מלכתחילה שלא כדין, יש לבטל את החלטת משרד הפנים ואין להתנות את השבת המעמד בקבלת "תשובות גורמי הביטחון", כאילו מדובר בזר המבקש מעמד.
בעוד העתירה מתנהלת, דחה משרד הפנים את הבקשה בעקבות המלצת גורמי הביטחון.
ביום 26.3.2012, לאחר שעיין בחומר חסוי במעמד צד אחד,
דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. תוך התעלמות הן ממציאות חייו של האיש בירושלים בעשור האחרון והן מכך שמדובר בשלילה כפולה בגין אותן סיבות ממש, קבע בית המשפט כי שלילת המעמד נעשתה כדין, שכן המעמד "פקע מעצמו" בנקודת זמן כלשהי לפני 2006, בגלל שהותו והתאזרחותו של האיש ברוסיה. חרף הנסיבות האישיות והרפואיות של האיש, אשר נשאר ללא ביטוח בריאות, פסק בית המשפט כי ההחלטה שלא להשיב את מעמדו היא "סבירה".
המוקד עירער על פסק הדין בפני בית המשפט העליון וטען, כי הפסיקה לפיה מעמד הקבע "פקע מעצמו" אינה יכולה לעמוד, שכן משרד הפנים הוא זה שבסמכותו לקבוע אם אדם רשאי להחזיק במעמדו או לא. המוקד הוסיף כי שלילת מעמד חוזרת, בהתבסס על אותן נסיבות, הופכת את מעמד הקבע של תושבי ירושלים המזרחית למעמד נידף, הניתן לשלילה חוזרת ונשנית.
ביום 10.5.2012
דחה בית המשפט את הערעור. השופטים התירו למוקד לשמור על טענותיו הכלליות ולהעלותן בעתיד, אך קבעו כי בשל החומר הביטחוני אין מקום להשיב לאיש את מעמד הקבע. עם זאת קבע בית המשפט כי נוכח מצבו הרפואי, יוענק לאיש מעמד ארעי בישראל (אשרת א/5) למשך חצי שנה, מעמד הכולל ביטוח בריאות, אשר יאפשר לו להמשיך ולהתמודד עם מחלתו בביתו בירושלים המזרחית.
