המוקד להגנת הפרט - בתום שנתיים של מאבק משפטי: ילד פלסטיני נכה יוכר כחירש על ידי המוסד לביטוח לאומי
חזרה לעמוד הקודם
25.01.2012

בתום שנתיים של מאבק משפטי: ילד פלסטיני נכה יוכר כחירש על ידי המוסד לביטוח לאומי

במאי 2009 פנתה משפחה פלסטינית מירושלים המזרחית למוסד לביטוח לאומי (מל"ל), בבקשה לקבל קיצבת נכות עבור בנם בן ה-8. המל"ל קבע כי הילד סובל מנכות בשיעור של 50% וכי הוא דורש השגחה מתמדת, והקציב להורים גימלת נכות בהתאם.

במהלך אותה שנה חלה החמרה במצבו של הילד. המשפחה פנתה למל"ל בשנית, כדי לקבל הערכה מחודשת של אחוזי הנכות והגישה ממצאי בדיקות, שהעידו על הידרדרות בשמיעה. הילד הוזמן להתייצב בפני ועדה רפואית מטעם המל"ל, שקבעה כי אין להגדיל את קיצבת הנכות שנקבעה בעניינו. הנימוק: אי אפשר לקבוע שהילד לקוי שמיעה כי הילד לא שיתף פעולה בעת הבדיקה.

בתחילת 2010 פנתה האם למוקד להגנת הפרט, שהגיש בשמה ערעור על החלטת מל"ל לבית הדין לעבודה. המוקד טען כי "חוסר שיתוף הפעולה" של הילד הוא תולדה של הנכויות הקוגניטיביות מהן הוא סובל, וציין כי היה על הוועדה להתחשב בממצאי הבדיקות הקודמות שנערכו לילד, המעידות על ההידרדרות בשמיעתו. כמו כן הדגיש המוקד, כי קיימת בדיקת שמיעה חלופית, אשר אינה דורשת שיתוף פעולה של הנבדק, וכי על המל"ל לערוך בדיקה זו כדי לקבוע את גובה אחוזי הנכות.

בעקבות הערעור הוחזר עניינו של הילד למל"ל לבחינה מחודשת, אולם רק כדי לשחזר את התרחיש הקודם: הוועדה חזרה וערכה לילד את אותה בדיקה בשנית וקבעה – שוב – שהילד "לא שיתף פעולה". לפיכך החליטה הוועדה כי היקף הנכות נותר בעינו.

ביום 24.11.2010 הגיש המוקד ערעור נוסף על החלטת המל"ל. המוקד הדגיש, כי למרות שבמקרים מסוימים חוסר שיתוף פעולה של הנבדק הוא שיקול לגיטימי, הרי שבמקרה הנוכחי היה על הוועדה להתחשב במצבו של הילד ולהכיר באפשרות ש"חוסר שיתוף הפעולה" נובע מהנכות הקוגניטיבית שלו. המוקד ציין שוב, כי הבדיקה החלופית יכולה לעמוד על מצבו הממשי של הילד גם בלי שיתוף פעולה מצידו, וביקש כי המל"ל יערוך לילד בדיקה נוספת, כדי להעריך את ליקוי השמיעה.

קרוב לשנה לאחר הגשת הערעור הוסכם בין הצדדים, כי עניינו של הילד יחזור לוועדה הרפואית בפעם השלישית, אולם הפעם תתייחס הוועדה בהחלטתה לממצאים העולים מבדיקת השמיעה החלופית.

בינואר 2012, לאחר בדיקה נוספת שערכה הוועדה הרפואית, אישר המוסד לביטוח לאומי כי הילד כבד שמיעה ושילם למשפחה את הגימלה המגיעה לה על פי החוק. נדרשו לכך שנתיים תמימות של טיפול עורך דין, שני ערעורים לבית משפט, שלוש התכנסויות של ועדות רפואיות ובדיקות רפואיות חוזרות ונשנות. כל אלו היו מתייתרים אם המל"ל היה עורך לילד הנכה, מלכתחילה, בדיקה חלופית שתתאים לו.


נושאים קשורים