המוקד להגנת הפרט - משך שנים "טרטרה" הפרקליטות הצבאית פלסטיני שהתלונן על נזקים שגרמו חיילים לביתו: למרות שהאיש מסר את עדותו שלוש פעמים, סגרה הפרקליטות את התיק בטענה לחוסר שיתוף פעולה מצד המתלונן
חזרה לעמוד הקודם
09.03.2012

משך שנים "טרטרה" הפרקליטות הצבאית פלסטיני שהתלונן על נזקים שגרמו חיילים לביתו: למרות שהאיש מסר את עדותו שלוש פעמים, סגרה הפרקליטות את התיק בטענה לחוסר שיתוף פעולה מצד המתלונן

ביום 3.4.2002 השתלטו חיילים על ביתו של תושב שכם, רוקח במקצועו, ונותרו בו שמונה ימים. את דיירי הבית – 25 איש במספר – הכניסו החיילים לדירה צפופה בת שני חדרים, למשך כל שהותם בבית, וזאת תחת איומים והפגנת יחס משפיל ומבזה. במהלך השנה שלאחר מכן חזר הצבא והשתלט על הבית שלוש פעמים נוספות, באופן גס ואלים, ותוך פגיעה בכבודם של יושביו, שאולצו שוב ושוב להצטופף בשני חדרים. החיילים גרמו נזקים חמורים לרכושם של הדיירים: מעכו שלוש מכוניות של בני המשפחה שחנו בסמוך לבית, כדי לפנות מקום לנגמ"שים; גרמו נזק לגדר הבית, לרהיטים ולחפצי נוי ואלקטרוניקה שבתוך הבית; ואף לקחו לכיסם כסף, תכשיטים, ומכשירים אלקטרוניים של הדיירים.

בסוף יולי 2003 ביקש המוקד להגנת הפרט מהפרקליטות הצבאית לחקור את האירועים ולהעמיד את האחראים לדין. למרות שהמוקד שב ועדכן את הפרקליטות שהחיילים ממשיכים להשתלט על הבית גם לאחר הגשת התלונה, הועבר התיק לחקירת מצ"ח רק בנובמבר 2004, לאחר שהמוקד הגיש בשם הרוקח תביעה אזרחית בגין הנזקים לרכוש ובגין הפגיעה בכבודם של דיירי הבית. חקירת מצ"ח נפתחה, לבסוף, במרץ 2005, וזאת בסמוך למועד הגשת כתב הגנה מטעם המדינה בתביעת הנזיקין.

ביום 18.4.2005 הגיע הרוקח למת"ק (מנהלת תיאום וקישור) הישראלי בשכם ומסר את עדותו על האירועים בפני חוקרי מצ"ח. שלושה שבועות לאחר מכן ביקשו החוקרים לזמן את האיש בשנית למת"ק. כשהתקשר המוקד לברר את הסיבה לזימון החוזר, השיבו החוקרים כי רצו לקבל מהאיש תמונות ומסמכים אחרים המעידים על הנזק – תשובה תמוהה נוכח כך שהרוקח כלל לא הונחה להביא איתו מסמכים מסוג זה. המוקד שלח את המסמכים המבוקשים לפרקליטות והזימון התייתר. למרות שהמוקד הדגיש בפני מצ"ח שאין צורך להטריח את האיש בזימונים חוזרים למת"ק, שהרי המוקד, המצוי בקשר יומיומי עם רשויות המדינה, מנהל את תיקו, חזרו החוקרים וביקשו לזמנו באמתלות שונות מדי מספר שבועות. ברובם המכריע של המקרים התגלה הזימון כמיותר וכחסר תכלית. בשנתיים שלאחר מכן הועבר התיק מחוקר לחוקר, ממצ"ח לפרקליטות הצבאית, חזרה למצ"ח וחזרה לפרקליטות. האיש נאלץ להגיע פעמיים נוספות למת"ק להשלמת עדותו. לאחר שבנובמבר 2006 התנה המוקד את המשך זימון הרוקח בכך שהפרקליטות תמסור את סיבת הזימון ותצביע על נחיצותו לקידום החקירה – פסקו הזימונים.

במהלך השנה שלאחר מכן ביקש המוקד שוב ושוב להתעדכן במצב הטיפול בתיק. הבקשות לא נענו. גם העובדה שהמדינה שילמה לרוקח פיצויים בגובה 84,000 ש"ח במסגרת הסכם פשרה בתביעה אזרחית, לא הניעה את הפרקליטות להחליט על העמדת החיילים האחראים לדין. תחת זאת, באפריל 2008, שלוש שנים לאחר שהרוקח מסר את עדותו הראשונה, ולאחר שמסר עדויות משלימות פעמיים נוספות, ביקשו החוקרים – שוב – לזמן את הרוקח למסירת עדות. המוקד השיב כי לאור ההתנהלות הבעייתית של החקירה עד כה ולנוכח שלוש הפעמים שהאיש מסר עדות, הוא מסרב להמשיך לתאם את זימוני האיש ומשפחתו למתן עדויות נוספות. בנוסף ביקש המוקד לקבל לידיו, סוף סוף, את חומר החקירה בתיק.

ארבע שנים תמימות לא נשמע סימן חיים מהפרקליטות. רק במרץ 2012, שבע שנים לאחר הגשת התלונה, התקבלה התשובה: הפרקליטות הצבאית הודיעה כי החליטה לסגור את התיק מבלי לנקוט בצעדים משפטיים נגד גורם כלשהו. הסיבה: " נוכח סירוב בני משפחתו של המתלונן לשתף פעולה עם מצ"ח".