עם הקמת חומת ההפרדה ב-2003, הכריזה ישראל על שטחי הגדה המערבית שבין חומת ההפרדה לקו הירוק כעל שטח צבאי סגור. מאז מנהיגה ישראל בשטחים אלו "משטר היתרים", ודורשת מפלסטינים המבקשים להיכנס לשם – אך לא מישראלים ותיירים – להצטייד בהיתרים צבאיים לשם כך. על מנת לקבל היתר כזה, דורש הצבא כי פלסטינים יגישו בקשה להיתר כניסה ל"מרחב התפר" לקישור הפלסטיני, אשר מעביר את הבקשה למת"ק (מנהלת תיאום וקישור) הישראלי. שם בוחן הצבא את הבקשות, וקובע אם המבקש יוכל להיכנס לשטח, לכמה זמן ולאילו צרכים.
ביום 22.12.2011
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, להורות לצבא להנפיק היתרי כניסה ל"מרחב התפר" לשני אחים, תושבי קלקיליה, כדי שיוכלו לסייע בעיבוד חלקת אדמה חקלאית בת 7 דונם השייכת להוריהם. כמו כן ביקש המוקד להורות לצבא להשיב לבקשות להיתרים באופן ענייני, בכתב
ותוך זמן סביר. העתירה הוגשה לאור אי מענה ממושך של הצבא לבקשות שהגישו האחים, דרך הקישור הפלסטיני, לקבל היתרי כניסה ל"מרחב התפר". בעתירה ציין המוקד כי על פי
נהלי הצבא עצמו, עליו להשיב לבקשות תוך שבועיים, וטען כי מניעת כניסתם של האחים לאדמות הוריהם פוגעת בזכויותיהם לקניין, לחופש העיסוק ולחופש התנועה. עוד ביקש המוקד מבית המשפט לקבוע מועד לדיון בהקדם, הן לאור הפגיעה היומיומית באחים ובמשפחתם, והן לאור ניסיונו של המוקד המעיד כי לעיתים, לאחר הגשת תגובה מטעם המדינה, מתייתר הצורך בדיון בעתירה.
שבועיים לאחר הגשת העתירה הנפיק הצבא לשני האחים היתרי כניסה ל"מרחב התפר" התקפים לחצי שנה, ו
המוקד ביקש למחוק את העתירה. בנוסף, ביקש המוקד מבית המשפט להורות למדינה לשלם את הוצאות המשפט, שכן הגשת העתירה היא שהניעה את הצבא להנפיק את ההיתרים המבוקשים. המוקד הוסיף וציין, כי החריגות החוזרות של הצבא מלוח הזמנים שקבע הוא עצמו לטיפול בבקשות להיתרים, מאלצות את המוקד להגיש עתירות לבג"ץ וגורמות לבזבוז זמנו של בית המשפט ושל כל הגורמים המעורבים בדבר.
ב
תשובת המדינה לבקשה להוצאות הודתה הפרקליטות כי הצבא התעכב בטיפול בבקשת האח הראשון, שהגיש בקשתו בספטמבר. בנוגע לאח השני, טענה הפרקליטות כי קיבלה את בקשתו מהקישור הפלסטיני "רק" שלושה שבועות לפני הנפקת ההיתר, ולכן התנגדה לתשלום הוצאות בעניינו.
ביום 14.5.2012
הורה בג"ץ לפרקליטות לשלם למוקד הוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח עבור האח שבקשתו הוגשה בספטמבר, ו-1,500 ש"ח עבור זה שהגיש את בקשתו באוקטובר. בית המשפט קבע, כי למרות שהמוקד לא הצליח להסיר את הערפל בנוגע לתאריך העברת הבקשה למת"ק הישראלי, "אף אם אלך לשיטת המשיבים ואניח כי בקשתו של העותר 1 הוגשה רק ביום 8.12.2011 כנטען על-ידם, הרי ההיתר עבור העותר 1 הונפק לבסוף ביום 2.1.2012. קרי – בחלוף קרוב לחודש ימים. לא ניתן לשלול כי הגשת העתירה [...] תרמה במידה כזאת או אחרת למתן ההיתר באופן ובמועד שבו הונפק".
מבלי לוותר על ההתנגדות העקרונית לדרישת הצבא מתושבים פלסטינים המעוניינים להיכנס ל"מרחב התפר" להצטייד בהיתר צבאי, קורא המוקד לצבא, לכל הפחות, לעמוד בנהלים ובלוחות הזמנים שהוא עצמו קבע, ולהימנע מהעמקת הפגיעה באותם תושבים שאדמותיהם נכלאו ב"מרחב התפר".
