לאחר שבית המשפט בחר שלא להורות למדינה להכניס שינויים בנוהל המסדיר רישום עצורים ודיווח על מעצרם: כלואים פלסטינים, ובהם קטינים, ממשיכים "להיעלם" מבלי שנמסרת למשפחותיהם כל הודעה המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
27.11.2013
לאחר שבית המשפט בחר שלא להורות למדינה להכניס שינויים בנוהל המסדיר רישום עצורים ודיווח על מעצרם: כלואים פלסטינים, ובהם קטינים, ממשיכים "להיעלם" מבלי שנמסרת למשפחותיהם כל הודעה
לאחר שבית המשפט בחר שלא להורות למדינה להכניס שינויים בנוהל המסדיר רישום עצורים ודיווח על מעצרם: כלואים פלסטינים, ובהם קטינים, ממשיכים "להיעלם" מבלי שנמסרת למשפחותיהם כל הודעה
בעקבות מקרה קשה של קטין פלסטיני שהיה כלוא במשך יומיים וחצי מבלי שנרשם כאסיר ומבלי שמשפחתו תדע דבר על מקום הימצאו, הגיש המוקד להגנת הפרט, ביום 21.11.2012, עתירה לבג"ץ. בעתירה דרש המוקד, בין היתר, כי בית המשפט יורה לצבא לנקוט בצעדים שיובילו לשיפור משמעותי באופן שבו עוקב הצבא אחר מקום הימצאם של עצורים ויאפשרו ביקורת, בזמן אמת, על כל שלבי המעצר והכליאה, מתחילתם ועד סופם. בית המשפט דחה את העתירה, על סמך שינויים מינוריים שהצבא התחייב לבצע וקבע, שהצבא אינו נושא באחריות לספק אינפורמציה, בזמן אמת, לגבי כל מקומות המעצר אליהם הועבר הכלוא, אלא רק לגבי מקום הימצאו הנוכחי.

המוקד התריע, כי פסיקת בית המשפט מתירה למעשה לצבא להמשיך לנהוג ברשלנות ולהפר את החוק בכל הקשור לרישום מסודר של כלואים פלסטינים, מעקב אחר מקום הימצאם ומסירת הודעה לבני משפחותיהם. הרשויות השונות תוכלנה להמשיך ולטלטל בני אדם ממקום למקום כחפצים, מבלי לרשום אותם ככלואים, ובמקרה הכי גרוע, מבחינתן, להתמודד עם תלונה שתוגש בדיעבד. ואכן, שורה של מקרים קשים שאירעו בתקופה האחרונה מלמדים שהחשש שהעלה המוקד היה מוצדק.

ביום 7.8.2013, כשבועיים לפני שניתן פסק הדין בעתירה העקרונית שהגיש המוקד, עצר הצבא, ב-3 לפנות בוקר, נער פלסטיני בן 16 מאיזור קלקיליה. הנער נלקח לבסיס צבאי והוחזק אזוק במשך שעות ארוכות, תחת כיפת השמים, תוך שהוא סופג מכות והשפלות מחיילים שהיו במקום. בשעה 10 בבוקר הועבר למתקן אחר, לא ידוע ומשם הועבר לתחנת המשטרה באריאל, שם נחקר בחשד ליידוי אבנים. מתחנת המשטרה הועבר הנער למתקן המעצר בחווארה, שם ניתנו לו לראשונה, בסביבות השעה 22:00, מזון ושתייה. באותו לילה הוחזק הנער בתא מעצר בחווארה ובבוקר המחרת הועבר לכלא מגידו. בצהרי היום נשלח הנער לדיון בעניינו בבית הדין הצבאי בסאלם. משם חזר למגידו, שם הוחזק עד יום שחרורו, ב-11.8.2013. מרגע מעצרו ועד שחזר בפעם האחרונה לכלא מגידו, לא הצליח המוקד לאתר את מקום הימצאו של הנער כדי למסור הודעה למשפחתו. לאחר כ-36 שעות מאז מעצרו, ומשלא נודע מקום הימצאו, פנה המוקד לבג"ץ בעתירת הביאס קורפוס. מיד כשנודע שהנער נמצא בכלא מגידו, דיווח על כך המוקד לבית המשפט וביקש להשאיר את העתירה תלויה ועומדת בשל הסעדים העקרוניים שבה, אולם בית המשפט החליט לדחות את העתירה, ונימק זאת בכך שהעתירה העקרונית שהגיש המוקד בנושא כבר נדחתה בינתיים.

בצהרי יום 30.10.2013 עצר הצבא הישראלי קטין פלסטיני בן 14, בעת שעזר למשפחתו במסיק הזיתים השנתי. משם החל הנער במסע ייסורים ארוך ומסורבל שנמשך למעלה מ-24 שעות, מבלי שבני משפחתו יודעים היכן הוא מוחזק או מה עלה בגורלו. הנער, שנחשד כי זרק אבנים לעבר התנחלות, אך הכחיש זאת בעקביות לאורך כל הדרך, נלקח תחילה לתחנת המשטרה באריאל. משם נשלח, באישון לילה, למתקן כלשהו שלא ברור אופיו. משם הועלה על ג'יפ והגיע, עם בוקר, למתקן המעצר בחווארה. שם הותר לו לראשונה לעשות את צרכיו, אולם הוא נשאר אזוק עד לשעת אחר צהריים, אז הועבר למת"ק קלקיליה, שם הועבר לידי המשטרה הפלסטינית, אשר נציגים מטעמה הגיעו לקראת הערב למקום כדי לקחתו. משך כל הזמן המתואר לא קיבל הנער מזון או משקה. יודגש שוב, כי רק לקראת שחרורו ורק לאחר שהמוקד פנה לפרקליטות המדינה בעניינו, דיווחו הרשויות על מקום הימצאו של הנער, ללא כל פירוט או רישום של המקומות השונים בהם הוחזק.

הנה כי כן, הצבא, כגורם שעוצר פלסטינים בגדה, ביניהם קטינים, ממשיך להתרשל באופן חמור בכל הקשור לרישום, מעקב ודיווח אודות עצורים פלסטינים. עם זאת, לאור פסיקות בית המשפט בנושא, אין דרך חוקית שבה ניתן לפקח בזמן אמת על הליכי המעצר והרישום והפלסטינים נאלצים להסתפק בהליך ארוך ומסורבל של תלונה לרשויות במקרים שבהם זכויותיהם נפגעו. הליכים כאלה, שיכולים לארוך שנים, אינם מהווים מענה הולם לפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של כלואים פלסטינים, שממשיכים, במקרים לא מעטים, להיות מוחזקים זמן ממושך עד שהם נרשמים כאסירים ומידע על מקום הימצאם מועבר למשפחותיהם.
הדפסה הדפסה
שיתוף
בעקבות מקרה קשה של קטין פלסטיני שהיה כלוא במשך יומיים וחצי מבלי שנרשם כאסיר ומבלי שמשפחתו תדע דבר על מקום הימצאו, הגיש המוקד להגנת הפרט, ביום 21.11.2012, עתירה לבג"ץ. בעתירה דרש המוקד, בין היתר, כי בית המשפט יורה לצבא לנקוט בצעדים שיובילו לשיפור משמעותי באופן שבו עוקב הצבא אחר מקום הימצאם של עצורים ויאפשרו ביקורת, בזמן אמת, על כל שלבי המעצר והכליאה, מתחילתם ועד סופם. בית המשפט דחה את העתירה, על סמך שינויים מינוריים שהצבא התחייב לבצע וקבע, שהצבא אינו נושא באחריות לספק אינפורמציה, בזמן אמת, לגבי כל מקומות המעצר אליהם הועבר הכלוא, אלא רק לגבי מקום הימצאו הנוכחי.

המוקד התריע, כי פסיקת בית המשפט מתירה למעשה לצבא להמשיך לנהוג ברשלנות ולהפר את החוק בכל הקשור לרישום מסודר של כלואים פלסטינים, מעקב אחר מקום הימצאם ומסירת הודעה לבני משפחותיהם. הרשויות השונות תוכלנה להמשיך ולטלטל בני אדם ממקום למקום כחפצים, מבלי לרשום אותם ככלואים, ובמקרה הכי גרוע, מבחינתן, להתמודד עם תלונה שתוגש בדיעבד. ואכן, שורה של מקרים קשים שאירעו בתקופה האחרונה מלמדים שהחשש שהעלה המוקד היה מוצדק.

ביום 7.8.2013, כשבועיים לפני שניתן פסק הדין בעתירה העקרונית שהגיש המוקד, עצר הצבא, ב-3 לפנות בוקר, נער פלסטיני בן 16 מאיזור קלקיליה. הנער נלקח לבסיס צבאי והוחזק אזוק במשך שעות ארוכות, תחת כיפת השמים, תוך שהוא סופג מכות והשפלות מחיילים שהיו במקום. בשעה 10 בבוקר הועבר למתקן אחר, לא ידוע ומשם הועבר לתחנת המשטרה באריאל, שם נחקר בחשד ליידוי אבנים. מתחנת המשטרה הועבר הנער למתקן המעצר בחווארה, שם ניתנו לו לראשונה, בסביבות השעה 22:00, מזון ושתייה. באותו לילה הוחזק הנער בתא מעצר בחווארה ובבוקר המחרת הועבר לכלא מגידו. בצהרי היום נשלח הנער לדיון בעניינו בבית הדין הצבאי בסאלם. משם חזר למגידו, שם הוחזק עד יום שחרורו, ב-11.8.2013. מרגע מעצרו ועד שחזר בפעם האחרונה לכלא מגידו, לא הצליח המוקד לאתר את מקום הימצאו של הנער כדי למסור הודעה למשפחתו. לאחר כ-36 שעות מאז מעצרו, ומשלא נודע מקום הימצאו, פנה המוקד לבג"ץ בעתירת הביאס קורפוס. מיד כשנודע שהנער נמצא בכלא מגידו, דיווח על כך המוקד לבית המשפט וביקש להשאיר את העתירה תלויה ועומדת בשל הסעדים העקרוניים שבה, אולם בית המשפט החליט לדחות את העתירה, ונימק זאת בכך שהעתירה העקרונית שהגיש המוקד בנושא כבר נדחתה בינתיים.

בצהרי יום 30.10.2013 עצר הצבא הישראלי קטין פלסטיני בן 14, בעת שעזר למשפחתו במסיק הזיתים השנתי. משם החל הנער במסע ייסורים ארוך ומסורבל שנמשך למעלה מ-24 שעות, מבלי שבני משפחתו יודעים היכן הוא מוחזק או מה עלה בגורלו. הנער, שנחשד כי זרק אבנים לעבר התנחלות, אך הכחיש זאת בעקביות לאורך כל הדרך, נלקח תחילה לתחנת המשטרה באריאל. משם נשלח, באישון לילה, למתקן כלשהו שלא ברור אופיו. משם הועלה על ג'יפ והגיע, עם בוקר, למתקן המעצר בחווארה. שם הותר לו לראשונה לעשות את צרכיו, אולם הוא נשאר אזוק עד לשעת אחר צהריים, אז הועבר למת"ק קלקיליה, שם הועבר לידי המשטרה הפלסטינית, אשר נציגים מטעמה הגיעו לקראת הערב למקום כדי לקחתו. משך כל הזמן המתואר לא קיבל הנער מזון או משקה. יודגש שוב, כי רק לקראת שחרורו ורק לאחר שהמוקד פנה לפרקליטות המדינה בעניינו, דיווחו הרשויות על מקום הימצאו של הנער, ללא כל פירוט או רישום של המקומות השונים בהם הוחזק.

הנה כי כן, הצבא, כגורם שעוצר פלסטינים בגדה, ביניהם קטינים, ממשיך להתרשל באופן חמור בכל הקשור לרישום, מעקב ודיווח אודות עצורים פלסטינים. עם זאת, לאור פסיקות בית המשפט בנושא, אין דרך חוקית שבה ניתן לפקח בזמן אמת על הליכי המעצר והרישום והפלסטינים נאלצים להסתפק בהליך ארוך ומסורבל של תלונה לרשויות במקרים שבהם זכויותיהם נפגעו. הליכים כאלה, שיכולים לארוך שנים, אינם מהווים מענה הולם לפגיעה המתמשכת בזכויותיהם של כלואים פלסטינים, שממשיכים, במקרים לא מעטים, להיות מוחזקים זמן ממושך עד שהם נרשמים כאסירים ומידע על מקום הימצאם מועבר למשפחותיהם.
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות