המוקד להגנת הפרט בעתירה לבית המשפט: יש להורות לצבא להסיר את מחסום ה-DCO הפוגע באופן קשה בחייהם של אלפי פלסטינים המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
06.02.2014
המוקד להגנת הפרט בעתירה לבית המשפט: יש להורות לצבא להסיר את מחסום ה-DCO הפוגע באופן קשה בחייהם של אלפי פלסטינים
המוקד להגנת הפרט בעתירה לבית המשפט: יש להורות לצבא להסיר את מחסום ה-DCO הפוגע באופן קשה בחייהם של אלפי פלסטינים
הדרך הקצרה והמהירה בין הערים רמאללה ואל בירה לבין תשע העיריות והמועצות השוכנות ממזרח להן, הינה כביש 466. הכביש, שנסלל באמצע שנות ה-90 לשימושה של האוכלוסייה הפלסטינית, נחסם לתנועת ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה, כדי למנוע את כניסתם לרמאללה ואל-בירה. מעט לאחר מכן נחסם הכביש גם לתנועת פלסטינים. לפני כמה שנים הועברה החסימה לנקודה אחרת באותו כביש, ומאז מאויש "מחסום ה-DCO" במשך 24 שעות ביממה ומאפשר מעבר לישראלים ולכאלף פלסטינים הנושאים תעודת VIP. על מאות אלפי תושבי האיזור נאסר לנסוע בכביש והם נאלצים להשתמש בדרכים חלופיות.

ביום 8.4.2013 פנה המוקד להגנת הפרט אל הצבא, בשמם של ראשי העיריות והמועצות הפלסטיניות שנפגעות מהמחסום, בדרישה להסירו. הצבא סירב וטען, בתשובה לפנייה, כי פתיחת הכביש לתנועת פלסטינים תגרום ל"סיכונים ביטחוניים ותחבורתיים" ולעומסי תנועה כבדים. עוד טען הצבא, כי מלכתחילה נועד הכביש לסייע לתושבי בית אל ולכוחות הביטחון לנוע בבטחה, ולא לסייע לאוכלוסייה הפלסטינית. בנוסף, הציג הצבא דרכים חלופיות "יעילות ונוחות" לשימוש הפלסטינים ואף חישב את העיכוב המזערי, לטענתו, שנגרם כשנוסעים בדרכים הללו.

ביום 6.2.2014 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, בדרישה להורות לצבא להסיר את החסימה. בעתירה תיאר המוקד את העיקוף הארוך שנאלץ לעשות מי שחי בכפרים ששוכנים מזרחית לרמאללה ולאל-בירה כדי להגיע אל הערים הללו ומהן, את הפגיעה הכלכלית הקשה ובזבוז הזמן המשווע שנלווים לכך. המוקד הדגיש, כי מחסום ה-DCO גורם לפגיעה קשה בחופש התנועה והתעסוקה של הפלסטינים וכן בזכויותיהם לקניין, לחינוך ולכבוד.

עוד התייחס המוקד בעתירה לכמה מהטענות שהעלה הצבא והפריך אותן. ראשית, בנוגע לטענת המדינה בעניין ייעודו המקורי של הכביש, הביא המוקד ציטוטים ישירים מפי הגורמים שתכננו את הכביש ואף סללו אותו, מהם עולה באופן מפורש שמטרת סלילתו של הכביש היא רווחת האוכלוסייה הפלסטינית. בנוסף, הציג המוקד נתוניהן של מדידות מדויקות בנוגע להבדל בין הנסיעה בכביש 466 לבין הנסיעה בדרכים העוקפות. מהנתונים עולה, כי העיכוב שנגרם לפלסטינים משמעותי בהרבה ממה שטען הצבא. המוקד הוכיח, כי הנתונים שהציג הצבא אינם מדויקים, בלשון המעטה, ואף סותרים לחלוטין נתונים אחרים שהציג הצבא בהזדמנות אחרת. לבסוף, הביע המוקד תמיהה לנוכח טענת הצבא, שפתיחת הכביש תיצור סכנה תעבורתית, בשעה שהצבא עצמו מפנה את הפלסטינים לדרכים רעועות, מפותלות ולא בטיחותיות בעליל.
הדפסה הדפסה
שיתוף
הדרך הקצרה והמהירה בין הערים רמאללה ואל בירה לבין תשע העיריות והמועצות השוכנות ממזרח להן, הינה כביש 466. הכביש, שנסלל באמצע שנות ה-90 לשימושה של האוכלוסייה הפלסטינית, נחסם לתנועת ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה, כדי למנוע את כניסתם לרמאללה ואל-בירה. מעט לאחר מכן נחסם הכביש גם לתנועת פלסטינים. לפני כמה שנים הועברה החסימה לנקודה אחרת באותו כביש, ומאז מאויש "מחסום ה-DCO" במשך 24 שעות ביממה ומאפשר מעבר לישראלים ולכאלף פלסטינים הנושאים תעודת VIP. על מאות אלפי תושבי האיזור נאסר לנסוע בכביש והם נאלצים להשתמש בדרכים חלופיות.

ביום 8.4.2013 פנה המוקד להגנת הפרט אל הצבא, בשמם של ראשי העיריות והמועצות הפלסטיניות שנפגעות מהמחסום, בדרישה להסירו. הצבא סירב וטען, בתשובה לפנייה, כי פתיחת הכביש לתנועת פלסטינים תגרום ל"סיכונים ביטחוניים ותחבורתיים" ולעומסי תנועה כבדים. עוד טען הצבא, כי מלכתחילה נועד הכביש לסייע לתושבי בית אל ולכוחות הביטחון לנוע בבטחה, ולא לסייע לאוכלוסייה הפלסטינית. בנוסף, הציג הצבא דרכים חלופיות "יעילות ונוחות" לשימוש הפלסטינים ואף חישב את העיכוב המזערי, לטענתו, שנגרם כשנוסעים בדרכים הללו.

ביום 6.2.2014 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, בדרישה להורות לצבא להסיר את החסימה. בעתירה תיאר המוקד את העיקוף הארוך שנאלץ לעשות מי שחי בכפרים ששוכנים מזרחית לרמאללה ולאל-בירה כדי להגיע אל הערים הללו ומהן, את הפגיעה הכלכלית הקשה ובזבוז הזמן המשווע שנלווים לכך. המוקד הדגיש, כי מחסום ה-DCO גורם לפגיעה קשה בחופש התנועה והתעסוקה של הפלסטינים וכן בזכויותיהם לקניין, לחינוך ולכבוד.

עוד התייחס המוקד בעתירה לכמה מהטענות שהעלה הצבא והפריך אותן. ראשית, בנוגע לטענת המדינה בעניין ייעודו המקורי של הכביש, הביא המוקד ציטוטים ישירים מפי הגורמים שתכננו את הכביש ואף סללו אותו, מהם עולה באופן מפורש שמטרת סלילתו של הכביש היא רווחת האוכלוסייה הפלסטינית. בנוסף, הציג המוקד נתוניהן של מדידות מדויקות בנוגע להבדל בין הנסיעה בכביש 466 לבין הנסיעה בדרכים העוקפות. מהנתונים עולה, כי העיכוב שנגרם לפלסטינים משמעותי בהרבה ממה שטען הצבא. המוקד הוכיח, כי הנתונים שהציג הצבא אינם מדויקים, בלשון המעטה, ואף סותרים לחלוטין נתונים אחרים שהציג הצבא בהזדמנות אחרת. לבסוף, הביע המוקד תמיהה לנוכח טענת הצבא, שפתיחת הכביש תיצור סכנה תעבורתית, בשעה שהצבא עצמו מפנה את הפלסטינים לדרכים רעועות, מפותלות ולא בטיחותיות בעליל.
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות