המוקד להגנת הפרט - בעקבות עתירה לבג"ץ: הצבא ביטל את ההוראה הגורפת שהגבילה את מספר הביקורים שרשאים בנים ואחים של אסירים "ביטחוניים" לערוך אצל הכלואים
חזרה לעמוד הקודם
01.06.2014

בעקבות עתירה לבג"ץ: הצבא ביטל את ההוראה הגורפת שהגבילה את מספר הביקורים שרשאים בנים ואחים של אסירים "ביטחוניים" לערוך אצל הכלואים

ישראל מחזיקה את מרבית האסירים מהשטחים הכבושים בבתי כלא הנמצאים בשטחה, תוך הפרה של הדין הבינלאומי, האוסר על העברתם של תושבי השטח הכבוש לשטח המדינה הכובשת. כליאתם של פלסטינים בתוך תחומי ישראל מאלצת את קרוביהם לבקש מהצבא היתרי כניסה לישראל לצורך ביקור בכלא. המדיניות שנוקטת ישראל בנושא מתן היתרים אלו לוקה בסייגים נוקשים וקריטריונים מגבילים.

החל משנת 2000, ובמהלך שלוש השנים שלאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, מנעה ישראל כליל את ביקוריהם של בני משפחות מהשטחים אצל האסירים הביטחוניים, בין אם אלה שהוחזקו בישראל ובין אלה שהוחזקו בגדה. בחודש מרץ 2003, בעקבות פעילות משפטית של המוקד להגנת הפרט, חודשו הביקורים בהדרגה. הקריטריונים הצרים שקבעה ישראל מאפשרים ביקורים אצל הכלואים אך ורק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה – בני זוג וילדים, הורים, סבים ואחים (הכוונה כמובן לגברים ולנשים).

עד לאחרונה הטילה ישראל הגבלה גורפת על ביקורי משפחה של בנים של אסירים ביטחוניים (להבדיל מבנות) בגילאי 35-16 שנה, שהורשו לבקר את אביהם הכלוא רק פעמיים בשנה. הגבלה גורפת נוספת הוטלה על אחים של אסירים (להבדיל מאחיות), בגילאים 35-16, שהורשו לבקר בכלא פעם אחת בשנה בלבד. כך, באופן גורף, ללא בחינה פרטנית של עניינו של המבקש לבקר, הגבילה ישראל באופן שרירותי את מספר הביקורים לאחים ובנים של אסירים.

ביום 6.6.2013 עתר המוקד לבג"ץ בשמם של 8 בני משפחה, בנים ואחים של אסירים, בדרישה להורות לצבא לבטל את ההגבלה הגורפת על מספר הביקורים שרשאים בנים ואחים של אסירים "ביטחוניים" לערוך אצל הכלואים. המוקד טען, כי המגבלה שמטיל הצבא פוגעת פגיעה קשה בזכות היסוד של האסירים ויקיריהם לחיי משפחה. המדובר בפגיעה קולקטיבית, שאינה מידתית, ושאינה משמשת כל תכלית ראויה.

בשיחות לא רשמיות עם נציגי המדינה, הובהר למוקד כי נערכה עבודת מטה משך זמן ממושך ונראה שהצבא יסכים לשנות את ההגבלה הגורפת. ואולם, בתגובת המדינה לעתירה מיום 13.4.2014, זמן קצר לאחר ש"תהליך השלום" קרס, נמסר כי שר הביטחון החליט כי "בשים לב לנסיבות המדיניות והביטחוניות, אין מקום להכריע, לעת הזו, בנושא... ויש לשוב ולהידרש לעניין... במהלך החודשים הקרובים".

נראה כי בחודש שאחרי משלוח תגובת המדינה חל שינוי דרמטי ב"נסיבות המדיניות והביטחוניות", שכן בתגובת המדינה מיום 20.5.2014, שוב חזר בו הצבא מעמדתו, והודיע כי מסקנות עבודת המטה שנעשתה בנושא אושרו על ידי שר הביטחון.

כך פורסם לאחרונה "נוהל הנפקת היתרי כניסה לישראל למטרת ביקור כלוא". הצבא הודיע, כי על פי הנוהל החדש, שייכנס לתוקפו ביום 1.6.2014, תבוטל ההגבלה הגורפת ובנים ואחים של כלואים יוכלו להגיש בקשה להיתר כניסה לישראל לצורך ביקור בכלא מיד לאחר שינצלו את ההיתר שניתן להם, או לאחר שיפקע תוקפו.

בפועל, מקבלים בניהם ואחיהם של אסירים ביטחוניים היתרים התקפים ל-45 יום, במהלכם ניתן לבקר פעם אחת בלבד. היתרים כאלה יכולים הבנים והאחים לקבל 4 פעמים בשנה לכל היותר, שכן משך הטיפול מעת שמוגשת בקשה עומד על חודשיים עד חודשיים וחצי, ואז 45 ימים למימוש ההיתר, ושוב חודשיים עד חודשיים וחצי לטיפול בבקשה, 45 ימים להיתר וחוזר חלילה – 4 היתרים לכל היותר בשנה.