ביום 8.6.2003, בשעות הבוקר, בעודו נוהג במשאיתו באיזור בני נעים שליד חברון, הבחין הנהג באדם העוצר את רכבו לצד הכביש, יורד מהרכב ופותח בירי לעברו. הירי, שבוצע ברובה מסוג אם-16, פגע במשאית וגרם לה נזק. נהג המשאית לקה בהלם.
היורה, מנחם לבני, נמנה עם ראשי "המחתרת היהודית" – ארגון שפעל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 והיה אחראי, בין השאר, לרציחתם של שלושה סטודנטים פלסטינים ופציעתם של שלושה ראשי ערים בגדה המערבית. על פעילותו זו הורשע לבני ברצח ובעבירות אלימות ונדון למאסר עולם, אולם בשנת 1990, לאחר שריצה כשש שנות מאסר, קיבל חנינה מנשיא המדינה ויצא לחופשי.
ביום 11.6.2003, בעקבות תקרית הירי, הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד לבני על פזיזות ורשלנות ועל חבלה במזיד. כמו כן טענה המדינה בכתב האישום, כי המניע למעשה היה גזעני. ההליך התנהל בפני שופט יחיד, אף כי סעיף האישום בנושא המניע הגזעני אמור היה להעביר את הדיון להרכב של שלושה שופטים. רק לאחר שהגיעו לשלב הסיכומים הבחין בית המשפט בטעות שנעשתה. בעקבות זאת בוטל ההליך, והמדינה נאלצה להגיש כתב אישום חדש, לבית משפט השלום. אולם, בכתב אישום זה, בחרה המדינה, מסיבה שאינה ברורה, להשמיט את סעיף המניע הגזעני.
בית משפט השלום לא קיבל את טענות המדינה וזיכה את לבני. המדינה הגישה ערעור על הזיכוי לבית המשפט המחוזי, וביום 30.1.2006 התקבל הערעור ונגזרו על לבני ארבעה חודשים של עבודות שירות וארבעה חודשים של מאסר על תנאי.
ביום 24.10.2007 הגיש הנפגע, באמצעות המוקד להגנת הפרט,
תביעת נזיקין נגד לבני ונגד המדינה על הנזק שנגרם לו ולמשאיתו. בתביעה נטען, כי לבני ירה ללא כל סיבה וגרם לנהג המשאית נזקים נפשיים. בנוסף נטען, כי המדינה נהגה ברשלנות בכך שאיפשרה לעבריין שהורשע בעבר בעבירות כה חמורות להחזיק ברובה.
ביום 27.5.2014, אחת-עשרה שנים לאחר הירי, הגיעו הצדדים ל
הסכם פשרה – שקיבל תוקף של פסק דין – ולפיו חויב לבני בתשלום פיצויים לתובע בסך 15,000 ש"ח, ואילו המדינה חויבה לשלם לו סך של 3,724 ש"ח. ביום 24.6.2014 שילם לבני את מלוא חובו לתובע.
