המוקד להגנת הפרט - בניגוד להוראות חד משמעיות של בית המשפט בעתירת המוקד: משרד הפנים מתעקש שלא להתיר את ישיבתו בישראל של פלסטיני הנשוי לתושבת ישראל בשל "ניגוד עניינים", שכן האיש מועסק ברשות הפלסטינית
חזרה לעמוד הקודם
12.02.2015

בניגוד להוראות חד משמעיות של בית המשפט בעתירת המוקד: משרד הפנים מתעקש שלא להתיר את ישיבתו בישראל של פלסטיני הנשוי לתושבת ישראל בשל "ניגוד עניינים", שכן האיש מועסק ברשות הפלסטינית

ביום 28.2.2013 עתר המוקד להגנת הפרט לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, בדרישה להורות למשרד הפנים לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות שהגישה תושבת ירושלים המזרחית עבור בעלה, תושב השטחים הכבושים. המוקד טען, כי לא ברור מהו "ניגוד האינטרסים" שנוצר, לטענת משרד הפנים, בשל העובדה שהבעל מועסק ברשות הפלסטינית ובגינו נדחתה הבקשה לאחמ"ש. המוקד הדגיש, כי האופן בו פוגע משרד הפנים בזכות היסוד של בני הזוג וילדיהם לחיי משפחה בשם אותו אינטרס מעורפל, אינו מידתי.

ביום 18.9.2014 פסק בית המשפט בעתירה, ביטל את החלטת משרד הפנים שלא לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות והורה להחזיר את העניין לפתחו של משרד הפנים, על מנת שזה יקבל החלטה חדשה בתוך 60 יום. בית המשפט קיבל את טענות המוקד וקבע, שעל משרד הפנים לייחס בהחלטתו החדשה משקל רב יותר לשורה של טעמים. בין היתר, הדגיש בית המשפט את העובדה כי למרות שההחלטה לסרב לבקשה התבססה על סעיף 3ד לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הסעיף שקובע כי יש לסרב לבקשות בעניינם של מי שמהווים סיכון ביטחוני לישראל), לא הוצג בפני משרד הפנים חומר ממנו משתמע כי נשקפת סכנה ביטחונית לישראל, אם תתקבל בקשת האיש להיתר שהייה בישראל. בנוסף, קבע בית המשפט, כי ראוי לתת משקל רב יותר לעובדה שמדובר בבקשה להיתר שהייה זמני בלבד ולא בבקשה למעמד בישראל, שכן חוק האזרחות והכניסה לישראל אינו מאפשרת לבן זוג באחמ"ש לקבל יותר מהיתר מת"ק. בית המשפט קבע גם, כי בהחלטתו החדשה, על משרד הפנים לייחס משקל גם לעובדה שתפקידו של הבעל ברשות הפלסטינית הוא בעל אופי אזרחי-אקדמי, וציין כי לנוכח טיבו המעורפל של "ניגוד העניינים" המדובר, נראה שהפגיעה בזכות לחיי משפחה היא אכן בלתי מידתית.

משרד הפנים לא עמד במסגרת הזמנים שקבע בית המשפט ובחלוף ארבעה חודשים(!) מיום מתן פסק הדין, הגיש המוקד בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. המוקד ביקש מבית המשפט לקבוע, כי משרד הפנים מבזה את פסק הדין ולהורות לו לתת החלטה חדשה באופן מיידי. בנוסף, ביקש המוקד מבית המשפט לפסוק הוצאות משפט לחובת משרד הפנים.

ביום 9.2.2015 הודיע משרד הפנים לבית המשפט, כי לאחר שיקול נוסף החליט לסרב שוב לבקשה לאיחוד משפחות ושוב – מאותו נימוק של "ניגוד עניינים מובנה" הגובר, לשיטתו, על הזכות לחיי משפחה. משרד הפנים נותר בעמדתו, כי מרגע שנקבע כי אין לאשר את הבקשה, אין זה משנה אם הבקשה היא למעמד של קבע או להיתר מת"ק זמני, שכן בכל מקרה, בכוונת האיש לחדש את ההיתר שוב ושוב ולהמשיך להתגורר בישראל. המדינה ציינה, כי בשל העובדה שמשרד הפנים קיבל החלטה חדשה, יש למחוק את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

בתגובה מיום 11.2.2015 הסביר המוקד את עמדתו, לפיה משרד הפנים ממשיך לבזות את פסק הדין. המוקד ציין, כי משרד הפנים אמנם הזכיר בהחלטתו החדשה את כל הנקודות אליהן חויב להידרש, אולם לא נראה כי בחר לייחס להן משקל רב יותר מאשר בהחלטתו הראשונה, כפי שקבע בית המשפט בפסק הדין. יתרה מכך. המוקד הצביע על כמה מקומות שבהם דחה משרד הפנים באופן מפורש את קביעות בית המשפט והציג פרשנות משפטית המנוגדת לזו שנקבעה בפסק הדין. המוקד טען, כי אם משרד הפנים מתנגד לעמדת בית המשפט, כפי שמשתמע מהחלטתו, היה עליו להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. במקום זאת, בחר משרד הפנים לנסח את החלטתו באופן זהיר ומתחמק, אשר כביכול נשמע להחלטת בית המשפט, אולם בפועל מתנגד לה.