ביום 15.1.2015
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, בדרישה להורות לצבא להתיר באופן מיידי את מעברה של אשה פלסטינית מרצועת עזה אל הגדה המערבית, כדי לבקר את אמה החולה, שאושפזה בבית חולים ברמאללה. את העתירה הגיש המוקד לאחר שכל פניותיו לצבא נותרו ללא מענה. המוקד טען, כי סירוב לבקשה יפגע באופן קשה בזכות לחיי משפחה וכי גם ישראל כבר הכירה בעזה ובגדה כיחידה טרטיטוריאלית אחת. המוקד הדגיש את חשיבות הדחיפות בטיפול בעתירה בשל מצבה הקשה של האם.
עם הגשת העתירה דרש הצבא מהמוקד להמציא מסמכים רפואיים מפורטים יותר לגבי מצבה הרפואי של האם. בבקשה למתן ארכה מבית המשפט מיום 25.1.2015, הודיעה המדינה כי אין די גם במסמכים הנוספים שסיפק המוקד. ביום 5.2.2015 שבה המדינה והודיעה כי אין די במסמכים הרפואיים שסיפק המוקד. ביום 22.2.2015 התנצלה המדינה בפני בית המשפט על כך שלא הגישה את תגובתה לעתירה, כפי שהיה עליה לעשות, שלושה ימים קודם לכן והוסיפה, כי בשל השביתה עליה הכריז ארגון הפרקליטים, אינה יכולה להגיש את התגובה גם כעת. כתוצאה מהעיכובים קבע בית המשפט מועד לדיון בעתירה ביום 25.3.2015.
ביום 26.2.2015 נפטרה האם. גופתה הועברה לרצועת עזה לקבורה. בשל גרירת הרגליים של הצבא ושל המדינה, לא עלה בידי הבת להיפרד מאמה לפני מותה. ביום 8.3.2015 מחק בית המשפט, לבקשת המוקד, את העתירה.
