הצבא סירב להתיר את כניסתו של חקלאי פלסטיני לאדמותיו שב"מרחב התפר" בתואנה שהאיש "פעיל חמאס": בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ, חזר בו הצבא מהתנגדותו ונתן לאיש היתר לשנתיים המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
19.07.2015
הצבא סירב להתיר את כניסתו של חקלאי פלסטיני לאדמותיו שב"מרחב התפר" בתואנה שהאיש "פעיל חמאס": בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ, חזר בו הצבא מהתנגדותו ונתן לאיש היתר לשנתיים
הצבא סירב להתיר את כניסתו של חקלאי פלסטיני לאדמותיו שב"מרחב התפר" בתואנה שהאיש "פעיל חמאס": בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ, חזר בו הצבא מהתנגדותו ונתן לאיש היתר לשנתיים
פלסטיני מהכפר עזון עתמה הוא מבעליהן של אדמות חקלאיות שנכלאו ב"מרחב התפר", ממערב לחומת ההפרדה. ביום 11.11.2014 הגיש האיש, באמצעות משרד הקישור הפלסטיני, בקשה להיתר כניסה ל"מרחב התפר", לצורך עיבוד אדמותיו. כשבועיים לאחר מכן, מסרו לו נציגי הקישור הפלסטיני, כי הצד הישראלי דחה את בקשתו בנימוק הלאקוני של "מניעת שב"כ". בניגוד להנחיות הקפ"ק – "קבוצת פקודות קבע מרחב התפר", הצבא לא העביר לאיש תשובה בכתב, המפרטת את הטעמים בגינם החליט לסרב לבקשה. כשפנה האיש ישירות למת"ק (מנהלת תיאום וקישור) הישראלי, במטרה לברר את העילה לסירוב, נתקל בקיר אטום.

ביום 5.1.2015 הגיש המוקד ערר על הסירוב, במסגרתו דרש מן הצבא להעביר אליו לאלתר פרפראזה גלויה בעניינו של האיש וכן לזמנו לוועדת ערר, כדי שיוכל לטעון כנגד המיוחס לו. רק בעקבות פניות חוזרות לצבא, התקבל לבסוף הזימון המיוחל ונמסרה פרפראזה קצרה, לפיה בקשתו של האיש סורבה "על רקע קשרי משפחתך עם החמאס".

בדיון בוועדת הערר, שהתקיים ביום 9.2.2015, מסר הצבא פרפראזה מעודכנת: "הינך פעיל חמאס בעל קשרים לאמל"ח. אחיך... הינו פעיל חמאס בכיר בכפרו, הוא בעל פעילות עדכנית בחמאס בשנים האחרונות. אישור הבקשה מהווה פגיעה בביטחון האיזור". כמו כן, הטיל הצבא ספק בשאלת מיקומן של האדמות בתחומי "מרחב התפר". האיש מצדו, הכחיש כל קשר לחמאס או לפעילות פוליטית בכלל, וטען כי אינו אחראי למעשי אחרים. בנוסף, הדגיש, כי למרות שינויים שנעשו לאחרונה בתוואי הגדר באיזור, הקרקע שבבעלותו עודה מצויה ב"מרחב התפר". ביום 2.3.2014 הודיעה ועדת הערר כי החליטה לדחות את הערר, "נוכח המידע הביטחוני הקיים [כנגד האיש]".

ביום 21.4.2015 עתר המוקד לבג"ץ, להורות לצבא לתת לאיש היתר כניסה לשנתיים לאדמותיו, כמתחייב מן הקפ"ק. המוקד טען, כי בסרבו להנפיק לו את ההיתר המבוקש, פוגע הצבא בצורה קשה, בלתי סבירה ובלתי מידתית בזכויותיו של האיש לקניין, לחופש עיסוק ולחופש תנועה. עוד טען המוקד, כי הדיון שהתקיים בעניינו של האיש בוועדת הערר לא היווה שימוע כדין, שכן לא נכחו בו נציגים רלבנטיים לצורך הדיון, דוגמת יועץ לענייני מקרקעין ונציג גורמי הביטחון, ולא נדונו במסגרתו הטענות הביטחוניות שהעלה הצבא.

בעקבות העתירה, הודיעה המדינה ביום 13.7.2015, כי "נכון לעת הזו, אין התנגדות ביטחונית ליתן לעותר היתר כניסה למרחב התפר". שלושה ימים אחרי ההודעה, קיבל האיש את ההיתר.

גם הפעם, כמו במקרים רבים אחרים, התפוגגה הטענה בדבר מניעה ביטחונית זמן קצר לאחר הגשת עתירה לבג"ץ. הדבר מעלה תהיות קשות לגבי מדיניות גורמי הביטחון, המונעים ממאות פלסטינים גישה לאדמותיהם החקלאיות, ומעורר ספקות באשר לתקפותן של הטענות הביטחוניות שהועלו במקור במקרה הנוכחי.

הדפסה הדפסה
שיתוף
פלסטיני מהכפר עזון עתמה הוא מבעליהן של אדמות חקלאיות שנכלאו ב"מרחב התפר", ממערב לחומת ההפרדה. ביום 11.11.2014 הגיש האיש, באמצעות משרד הקישור הפלסטיני, בקשה להיתר כניסה ל"מרחב התפר", לצורך עיבוד אדמותיו. כשבועיים לאחר מכן, מסרו לו נציגי הקישור הפלסטיני, כי הצד הישראלי דחה את בקשתו בנימוק הלאקוני של "מניעת שב"כ". בניגוד להנחיות הקפ"ק – "קבוצת פקודות קבע מרחב התפר", הצבא לא העביר לאיש תשובה בכתב, המפרטת את הטעמים בגינם החליט לסרב לבקשה. כשפנה האיש ישירות למת"ק (מנהלת תיאום וקישור) הישראלי, במטרה לברר את העילה לסירוב, נתקל בקיר אטום.

ביום 5.1.2015 הגיש המוקד ערר על הסירוב, במסגרתו דרש מן הצבא להעביר אליו לאלתר פרפראזה גלויה בעניינו של האיש וכן לזמנו לוועדת ערר, כדי שיוכל לטעון כנגד המיוחס לו. רק בעקבות פניות חוזרות לצבא, התקבל לבסוף הזימון המיוחל ונמסרה פרפראזה קצרה, לפיה בקשתו של האיש סורבה "על רקע קשרי משפחתך עם החמאס".

בדיון בוועדת הערר, שהתקיים ביום 9.2.2015, מסר הצבא פרפראזה מעודכנת: "הינך פעיל חמאס בעל קשרים לאמל"ח. אחיך... הינו פעיל חמאס בכיר בכפרו, הוא בעל פעילות עדכנית בחמאס בשנים האחרונות. אישור הבקשה מהווה פגיעה בביטחון האיזור". כמו כן, הטיל הצבא ספק בשאלת מיקומן של האדמות בתחומי "מרחב התפר". האיש מצדו, הכחיש כל קשר לחמאס או לפעילות פוליטית בכלל, וטען כי אינו אחראי למעשי אחרים. בנוסף, הדגיש, כי למרות שינויים שנעשו לאחרונה בתוואי הגדר באיזור, הקרקע שבבעלותו עודה מצויה ב"מרחב התפר". ביום 2.3.2014 הודיעה ועדת הערר כי החליטה לדחות את הערר, "נוכח המידע הביטחוני הקיים [כנגד האיש]".

ביום 21.4.2015 עתר המוקד לבג"ץ, להורות לצבא לתת לאיש היתר כניסה לשנתיים לאדמותיו, כמתחייב מן הקפ"ק. המוקד טען, כי בסרבו להנפיק לו את ההיתר המבוקש, פוגע הצבא בצורה קשה, בלתי סבירה ובלתי מידתית בזכויותיו של האיש לקניין, לחופש עיסוק ולחופש תנועה. עוד טען המוקד, כי הדיון שהתקיים בעניינו של האיש בוועדת הערר לא היווה שימוע כדין, שכן לא נכחו בו נציגים רלבנטיים לצורך הדיון, דוגמת יועץ לענייני מקרקעין ונציג גורמי הביטחון, ולא נדונו במסגרתו הטענות הביטחוניות שהעלה הצבא.

בעקבות העתירה, הודיעה המדינה ביום 13.7.2015, כי "נכון לעת הזו, אין התנגדות ביטחונית ליתן לעותר היתר כניסה למרחב התפר". שלושה ימים אחרי ההודעה, קיבל האיש את ההיתר.

גם הפעם, כמו במקרים רבים אחרים, התפוגגה הטענה בדבר מניעה ביטחונית זמן קצר לאחר הגשת עתירה לבג"ץ. הדבר מעלה תהיות קשות לגבי מדיניות גורמי הביטחון, המונעים ממאות פלסטינים גישה לאדמותיהם החקלאיות, ומעורר ספקות באשר לתקפותן של הטענות הביטחוניות שהועלו במקור במקרה הנוכחי.

משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות