ביום 12.7.2015 פנה המוקד להגנת הפרט לצבא, בהשגה כנגד ההחלטה למנוע את יציאתו לחו"ל של פלסטיני תושב חברון. המוקד הסביר כי האיש, רופא במקצועו והיחיד מבין בני משפחתו ששולט בשפה האנגלית, מבקש ללוות את אחיו להשתלת לב דחופה בצרפת. משחלפו כשלושה שבועות ולא התקבלה תשובה,
עתר המוקד לבג"ץ, להורות לצבא להשיב להשגה ולאפשר לאיש לצאת מהגדה המערבית לחו"ל. המוקד הדגיש, כי השתהותו של הצבא בטיפול בהשגה פוגעת בזכותו של האיש לחופש תנועה ועלולה להסב פגיעה קשה לאחיו, שחייו תלויים באותו ניתוח דחוף.
בתגובתה מיום 11.8.2015 ביקשה המדינה לדחות את העתירה, בטענה שהאיש הוא "פעיל חמאס, בעל קשרים לפעילי חמאס". עוד נימקה המדינה את סירובה להתיר את יציאתו של האיש לחו"ל בטענה שבעבר הפר התחייבות שלא לשוב לגדה במשך שנה וחצי, התחייבות שבכפוף לה אושרה בשעתו יציאתו ללימודי רפואה בתימן. המוקד מצידו
עמד על כך שמדובר בהצגה שגויה של העובדות, שכן האיש שב לגדה על דעתם ובאישורם של גורמי הביטחון, לאחר שנודע לו כי אמו חלתה.
ביום 18.8.2015 התקיים דיון בעתירה, במהלכו הסכימה המדינה לאפשר לאיש לצאת לחו"ל לפרק זמן של שבועיים מרגע קבלת ההתראה על הניתוח. יחד עם זאת התעקשה המדינה, כי יש לחייב את האיש בהפקדת ערבות – בגובה שייקבע על ידי בית המשפט – לשם הבטחת חזרתו לגדה במועד. בית המשפט התעלם מטענת המוקד, לפיה התנאי שמציבה המדינה אינו סביר בנסיבות העניין, וקבע כי הערבות תעמוד על סך 10,000 ₪ – סכום דמיוני כמעט במונחים הכלכליים של השטחים הכבושים.
הרופא נאלץ לוותר על הנסיעה.
