ביום 19.7.2015
עתרו ארגוני זכויות אדם, בהם המוקד להגנת הפרט, לבג"ץ, בדרישה לבטל את הוראת השעה, הקבועה בסעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב-2002, הפוטרת מחובת תיעוד חזותי וקולי בחקירות של חשודים בעבירות ביטחון.
ב
תגובתה מיום 10.9.2015 טענה המדינה, כי אין מקום להידרש לעתירה בשלב זה לאור הדיון בהוראת השעה, הצפוי להתקיים בממשלה ובוועדת החוקה של הכנסת כבר בתוך שנה, שכן תוקף הוראת השעה יפוג ביום 4.1.2015.
בנוסף, טענה המדינה, כי חוק חקירת חשודים "חל רק על חקירה הנערכת בידי שוטר של משטרת ישראל, וזאת כפועל יוצא מהגדרתה בחוק של "חקירה" כ"
תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר" (ההדגשה במקור).
בתגובה לטענת ארגוני זכויות האדם, כי הוראת השעה יוצרת אפליה – לא זאת בלבד בין אסירים פליליים לביטחוניים, אלא גם בין יהודים לפלסטינים, היות שהאחרונים הם אלו הנחקרים על פי רוב בעבירות ביטחון – הדגישה המדינה כי אין מדובר, לשיטתה, בפגיעה בזכות החוקתית לשוויון. לטענת המדינה, "תיעוד חקירות בעבירות ביטחון עלול להרתיע נחקרים מפני מסירת מידע" וכן ישנה חשיבות לשמירה על "זהותם של חוקרי שירות הביטחון הכללי".
לאור כל זאת, סבורה המדינה כי "יש למחוק את העתירה תוך שמירת טענות הצדדים".
