המדינה בתגובה לעתירה כנגד הוראת השעה, המקנה פטור גורף למשטרה ולשב"כ מתיעוד חקירות של עצורים פלסטינים: "טרם בשלה העת לקיומה של ביקורת שיפוטית חוקתית" המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
14.09.2015
המדינה בתגובה לעתירה כנגד הוראת השעה, המקנה פטור גורף למשטרה ולשב"כ מתיעוד חקירות של עצורים פלסטינים: "טרם בשלה העת לקיומה של ביקורת שיפוטית חוקתית"
המדינה בתגובה לעתירה כנגד הוראת השעה, המקנה פטור גורף למשטרה ולשב"כ מתיעוד חקירות של עצורים פלסטינים: "טרם בשלה העת לקיומה של ביקורת שיפוטית חוקתית"
ביום 19.7.2015 עתרו ארגוני זכויות אדם, בהם המוקד להגנת הפרט, לבג"ץ, בדרישה לבטל את הוראת השעה, הקבועה בסעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב-2002, הפוטרת מחובת תיעוד חזותי וקולי בחקירות של חשודים בעבירות ביטחון.

בתגובתה מיום 10.9.2015 טענה המדינה, כי אין מקום להידרש לעתירה בשלב זה לאור הדיון בהוראת השעה, הצפוי להתקיים בממשלה ובוועדת החוקה של הכנסת כבר בתוך שנה, שכן תוקף הוראת השעה יפוג ביום 4.1.2015.

בנוסף, טענה המדינה, כי חוק חקירת חשודים "חל רק על חקירה הנערכת בידי שוטר של משטרת ישראל, וזאת כפועל יוצא מהגדרתה בחוק של "חקירה" כ"תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר" (ההדגשה במקור).

בתגובה לטענת ארגוני זכויות האדם, כי הוראת השעה יוצרת אפליה – לא זאת בלבד בין אסירים פליליים לביטחוניים, אלא גם בין יהודים לפלסטינים, היות שהאחרונים הם אלו הנחקרים על פי רוב בעבירות ביטחון – הדגישה המדינה כי אין מדובר, לשיטתה, בפגיעה בזכות החוקתית לשוויון. לטענת המדינה, "תיעוד חקירות בעבירות ביטחון עלול להרתיע נחקרים מפני מסירת מידע" וכן ישנה חשיבות לשמירה על "זהותם של חוקרי שירות הביטחון הכללי".

לאור כל זאת, סבורה המדינה כי "יש למחוק את העתירה תוך שמירת טענות הצדדים".
הדפסה הדפסה
שיתוף
ביום 19.7.2015 עתרו ארגוני זכויות אדם, בהם המוקד להגנת הפרט, לבג"ץ, בדרישה לבטל את הוראת השעה, הקבועה בסעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב-2002, הפוטרת מחובת תיעוד חזותי וקולי בחקירות של חשודים בעבירות ביטחון.

בתגובתה מיום 10.9.2015 טענה המדינה, כי אין מקום להידרש לעתירה בשלב זה לאור הדיון בהוראת השעה, הצפוי להתקיים בממשלה ובוועדת החוקה של הכנסת כבר בתוך שנה, שכן תוקף הוראת השעה יפוג ביום 4.1.2015.

בנוסף, טענה המדינה, כי חוק חקירת חשודים "חל רק על חקירה הנערכת בידי שוטר של משטרת ישראל, וזאת כפועל יוצא מהגדרתה בחוק של "חקירה" כ"תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר" (ההדגשה במקור).

בתגובה לטענת ארגוני זכויות האדם, כי הוראת השעה יוצרת אפליה – לא זאת בלבד בין אסירים פליליים לביטחוניים, אלא גם בין יהודים לפלסטינים, היות שהאחרונים הם אלו הנחקרים על פי רוב בעבירות ביטחון – הדגישה המדינה כי אין מדובר, לשיטתה, בפגיעה בזכות החוקתית לשוויון. לטענת המדינה, "תיעוד חקירות בעבירות ביטחון עלול להרתיע נחקרים מפני מסירת מידע" וכן ישנה חשיבות לשמירה על "זהותם של חוקרי שירות הביטחון הכללי".

לאור כל זאת, סבורה המדינה כי "יש למחוק את העתירה תוך שמירת טענות הצדדים".
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות