ביום 22.10.2015 הגיש המוקד להגנת הפרט
תשע עתירות לבג"ץ, בבקשה להורות לצבא לבטל צווי הריסה עונשית שהוצאו ביום 15.10.2015 לשישה בתי מגורים בגדה המערבית, זאת לאחר שהצבא דחה את ההשגות שהגיש המוקד בשם המשפחות שבתיהן מיועדים להריסה ובשם השכנים המתגוררים בסמוך לדירות אלו. שש מהעתירות הוגשו בשם המשפחות ושלוש בשם השכנים.
בעתירות, שב המוקד והדגיש כי הריסת בתים הינה ענישה קולקטיבית, הפוגעת בחפים מפשע ומנוגדת למשפט הבינלאומי ההומניטארי ולמשפט זכויות האדם הבינלאומי. עוד טען המוקד, כי זהו אמצעי ענישה בלתי מידתי, הנעדר איזון בין התועלת לכאורה למטרה של הרתעת מפגעים פוטנציאלים לבין הנזק הנגרם מהריסת בתי מגורים של משפחות שלמות. בהקשר זה הזכיר המוקד את עמדתו של השופט פוגלמן, במסגרת
פסק דין שניתן לאחרונה במקרה פרטני של הריסה עונשית בחברון, לפיה – במיוחד כשמדובר בפגיעה בבני משפחה חפים מפשע – "הריסת הבית היא אפוא בסמכות, אך הפגם הוא במישור שיקול הדעת: במצב דברים זה הפעולה אינה מידתית".
בעתירות שהוגשו בשם השכנים, הדגיש המוקד כי מימוש צווי ההריסה לא זאת בלבד שיותיר את בני המשפחות ללא קורת גג, אלא שכתוצאה מכך עלולות עשרות רבות של נפשות, בהן ילדים רבים, לספוג פגיעה קשה ברכוש ולהיוותר מחוסרות קורת גג.
המוקד ציין, כי "דווקא בימים של החרפה במצב הביטחוני, הגובה מחיר יקר בנפש הן בקרב אזרחי ישראל והן בקרב אזרחים פלסטינים, ישנה מחויבות להקפיד על הפעלת שיקול דעת מפוכח, ולהקפיד ככל שניתן על שמירה של שלומם וזכויותיהם של אזרחים בלתי מעורבים".
מיד עם הגשת העתירות הוציא בית המשפט
צווים ארעיים, המונעים החרמה או הריסה של המבנים עד לקבלת החלטה אחרת. המדינה התבקשה להגיב עד ליום 27.10.2015 בשעה 10:00.
