ביום 29.10.2015 התקיים דיון ב
עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט, כנגד צווי הריסה שהוציא הצבא לשישה בתי מגורים, של משפחותיהם של חשודים בביצוע פיגועים או שביצעו פיגועים. בהחלטה שהוציא, הורה בית המשפט למדינה להגיש הודעה משלימה, אשר תכלול, בין השאר, פירוט של צווי הריסה שהעתירות שהוגשו כנגדם מאז 2013 נדחו על ידי בג"ץ, לרבות "מועדי פסקי הדין, מועדי הביצוע בפועל של צווי ההריסה, והסיבות לעיתוי ביצוע הצווים".
ביום 2.11.2015 הגישה המדינה
הודעה משלימה המפרטת, לבקשת בית המשפט, את מועדי ביצוע צווי ההריסה לאחר שהעתירות שהוגשו בנדון נדחו, מאז שנת 2013. חרף העובדה כי מתוך 10 צווים המופיעים בהודעת המשלימה, בחמישה נקטה המדינה שיהוי משמעותי בין מועד פסק הדין המאשר את הריסת הבית לבין ביצוע צו ההריסה, לא פורטו הסיבות הקונקרטיות לשיהוי בכל מקרה ומקרה. במקום זאת, שוב התחמקה המדינה ממתן דין וחשבון רציני על התנהלותה וציינה, באופן כללי, כי עיתוי הביצוע של צווי ההריסה "מושפע משיקולים מדיניים וביטחוניים, ובהם הערכות מצב מבצעיות, סדרי כוחות, המצב הביטחוני הכללי בשטח, ההשלכות האפשריות של מימוש הצו בעת הנתונה, וכיוב'. מדובר בקשת של שיקולים מורכבים שיש לתכלל ולהביא בחשבון, בטרם מימוש הצו". עוד הסבירה המדינה, כי לעתים ננקט שיהוי בביצוע צווי הריסה "כשמטבע הדברים אינו דומה הצורך ההרתעתי במימוש הצו בתקופה שבה פיגוע רודף פיגוע, לבין הצורך במימוש הצו בתקופה של שקט יחסי".
בהתייחסה לסוגיית הפיצויים לדיירים או לבעלים של דירות המצויות בסמוך לדירה/בית המיועדים להריסה, באם אלו יינזקו כתוצאה מן ההריסה, ציינה המדינה כי תסכים "
לפנים משורת הדין לתקן את המבנה או לפצות את בעלי המבנה בגין הנזק הישיר שיגרם למבנה, הכל בכפוף לחוות דעת שמאי מטעמה" (ההדגשה הוּספה). עם זאת, הציבה המדינה כמה תנאים למתן פיצוי, ביניהם התנאי כי "הליקוי בפעולה לא נבע מהפרעות, מהומות וכל פעולת התנגדות אחרת שהכח נתקל בה בשטח". תנאי נוסף הוא כי המדינה תפצה בעלי מבנים שניזוקו כתוצאה מן ההריסה, ובלבד שלא קיבלו פיצוי כלשהו מן הרשות הפלסטינית או מכל גוף אחר. תנאי שלישי שהציבה המדינה קובע כי "הפיצוי יינתן בכפוף להוראות סעיף 5ב לחוק הנזיקים האזרחיים - לפי סעיף זה, אין המדינה אחראית לנזק שנגרם, בין היתר, למי שהוא "פעיל או חבר בארגון מחבלים".
