ביום 1.4.2007
עתרו לבג"ץ המוקד להגנת הפרט וארגון שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם, בבקשה להורות על ביטול צו תפיסה שהוציא הצבא, לשם הקמתה של חומת הפרדה שתעבור באדמותיהן של 41 משפחות פלסטיניות המצויות בכפרי הבת של יטא (איזור מסאפר יטא). העתירות הוגשו בשמם של 36 בעלי אדמות ועדרי צאן בדרום הר חברון. העותרים הדגישו, כי תוואי החומה המתוכנן ינשל מאות אנשים ממקור פרנסתם, יפגע במקורות המים של התושבים ויפר את האיזון האקולוגי באיזור. בעתירות עלתה הטענה כי צו התפיסה שהוציא הצבא אינו חוקי, בין היתר, כיוון שבניית החומה לאורך התוואי המתוכנן תהווה סיפוח דה פקטו של שטח כבוש – דבר האסור על פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי. עוד טענו העותרים, כי חלקים נרחבים של התוואי המיועד להקמת החומה אינם מבוססים על צורך צבאי, אלא הם נגזרת של שאיפה פוליטית להרחבת ההתנחלויות.
ביום 2.4.2009 התקבלה
החלטת בית המשפט, להקפיא את הדיון בעתירות בהסכמת הצדדים, שכן "אין בכוונת המדינה לבצע את בניית גדר הביטחון בתוואי נשוא העתירות".
משחלף זמן רב ממועד מתן החלטה זו, החליט בית המשפט ביום 16.11.2015 כי על הצדדים להודיע בתוך 14 יום על עמדתם בשאלה האם יש להותיר את העתירות תלויות ועומדות.
ביום 10.12.2015 התקבלה
הודעה מטעם המדינה, המציינת כי תוקפו של צו התפיסה הוארך בפעם האחרונה ביום 9.9.2014 ויחוּל עד ליום 31.12.2017. בהודעתה התחייבה המדינה, כי במקרה של כוונה לבצע את עבודות הבנייה במקטע הספציפי של הגדר, היא תיידע את העותרים 45 ימים מראש.
המדינה הסכימה למחיקת העתירות, בכפוף לשמירת טענותיה וזכויותיה.
