ביום 28.3.2016
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ כנגד צו הריסה עונשית, שהוציא הצבא לבית משפחתו של צעיר תושב חג'ה שבנפת קלקיליה, שביצע פיגוע ביום 9.3.2016 ביפו. הדירה ממוקמת בקומה האמצעית בבניין מגורים תלת-קומתי, ובה מתגוררים הוריו וארבעת אחיו של הצעיר; העתירה הוגשה בשם המשפחה והשכנים.
המוקד טען, כי ההחלטה להרוס את בית המשפחה הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית, שכן הצעיר לא התגורר בבית הוריו ולמשפחתו לא היה כל מעורבות או ידיעה מוקדמת על האירוע, וכי יחסיו עם משפחתו היו קשים ורצופי מחלוקות בשל אורח חייו, כולל שימוש בסמים וניסיונות התאבדות. זאת ועוד. המוקד דרש לקבל לידיו לאלתר את מסמכי החקירה ופרטים על מותו של הצעיר, נוכח חיסולו כשלא היווה עוד סכנה לאיש. לאור הודעת הצבא על דחיית ה
השגה, לפיה "הריסת הבית תתבצע ע"י הריסת קירות הפנים של הדירה באופן ידני והריסת קירות החוץ של המבנה באמצעות פיצוץ מבוקר", הזהיר המוקד מפני נזקים כבדים העלולים להיגרם ליתר חלקי המבנה כתוצאה מהפיצוץ ה"מבוקר".
ביום 6.4.2016 התקיים
דיון בעתירה כאילו הוּצא בה צו על תנאי, המחייב את המדינה לנמק את החלטתה. המדינה, שנשאלה מדוע לא תשקול אמצעי חלופי להריסה, כדוגמת אטימה בחומר מוקצף, כדי למנוע נזק לדירות השכנות, השיבה כי "בהיבט של השימוש ההרתעתי אנו מעדיפים אלמנט של הריסה ופיצוץ". בתגובה אמר השופט זילברטל: "אני לא רואה הבדל בהרתעה. אני רואה הבדל עצום באשר לנזק". בנוסף עיינו השופטים בחומר חסוי שהגישה המדינה, האמור לתמוך בטענתה כי הצעיר כן התגורר בבית הוריו. המדינה נתבקשה לבדוק את האפשרות לחשוף את החומר כדי לאפשר לעותרים להגיב עליו. בהחלטה ביקשו השופטים מהמדינה להגיש הודעה משלימה, עד 11.4.2016, לרבות בשאלה של חלופה לפיצוץ; העותרים יוכלו להגיב על הודעת המדינה עד ליום 19.4.2016.
