בג"ץ קַץ בהתנהלות הצבא: "מדוע אין משיבים במועד לפונים, והם נאלצים להגיש עתירה על כל בזבוז המשאבים של הצדדים, [של] בית המשפט... וברגע האחרון, לאחר שנלמד התיק, מוּסרת המניעה. נלאינו מכגון דא." המוקד להגנת הפרט
عر EN
כפתור חיפוש
תמונה ללא תיאור
05.07.2016
בג"ץ קַץ בהתנהלות הצבא: "מדוע אין משיבים במועד לפונים, והם נאלצים להגיש עתירה על כל בזבוז המשאבים של הצדדים, [של] בית המשפט... וברגע האחרון, לאחר שנלמד התיק, מוּסרת המניעה. נלאינו מכגון דא."
בג"ץ קַץ בהתנהלות הצבא: "מדוע אין משיבים במועד לפונים, והם נאלצים להגיש עתירה על כל בזבוז המשאבים של הצדדים, [של] בית המשפט... וברגע האחרון, לאחר שנלמד התיק, מוּסרת המניעה. נלאינו מכגון דא."
פלסטינים שהצבא אוסר על יציאתם לחו"ל "מטעמים ביטחוניים", יכולים להגיש השגה בכתב, שתידון תוך שמונה שבועות. כך קובע הנוהל, אולם בפועל ההליך מתנהל אחרת. פעמים רבות הצבא אינו עומד במסגרת הזמנים שנקבעה, והפונים נאלצים להמתין שבועות ואף חודשים לקבלת תשובה. כך, כופה התנהלות המדינה על הפונים לגלגל את עניינם לפתחו של בית המשפט העליון. לא זו אף זו. במקרים רבים הצבא חוזר בו מהמניעה "הביטחונית" בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ.

כך קרה גם בעתירה שהגיש לאחרונה המוקד להגנת הפרט בשמו של תושב הגדה, בגין אי מענה להשגה שהגיש, לאחר שהצבא סירב להתיר את יציאתו לירדן, בנימוק שהוא "מנוע שב"כ". תחילה התמידה המדינה בסירובה להתיר את יציאתו של האיש לחו"ל, אף לאחר שהוגשה העתירה. אולם בהמשך חזרה בה – עוד בטרם הדיון בבג"ץ – והסירה את המניעה כנגד התחייבות בכתב של האיש, כי לא יעסוק בטרור. משכך, ביקש המוקד מבית המשפט למחוק את העתירה.

על אף קבלת הסעד המבוקש ומחיקת העתירה בהסכמת הצדדים, מצא בית המשפט לנכון למתוח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, שהפכה זה מכבר לשגרה. בפסק דין קצר שניתן בבג"ץ ביום 5.7.2016 הבהיר בית המשפט, כי מאס בהתנהלותה של המדינה במקרים כגון דא וכי מדובר בבזבוז של זמנו היקר: "מי מתחשב בו [בבית המשפט] בכלל ובזמנם של אנשי המזכירות והשופטים... נלאינו מכגון דא". בית המשפט הורה למדינה להגיש תוך שבוע ממועד פסק הדין הודעה, בליווי תצהיר של ראש המינהל האזרחי, בה תסביר את התנהלותה ותשרטט "מנגנון למניעת מצבים חוזרים ונשנים אלה".

מנתוני המוקד עולה, כי מדובר בתופעה שכיחה. בשנת 2015 לבדה הגיש המוקד 48 עתירות בגין אי מענה לפניותיהם של תושבי הגדה, שהצבא אסר על יציאתם לחו"ל; ב-27 מהמקרים הסיר הצבא את המניעה בטרם התקיים דיון בבית המשפט, ובשני מקרים נוספים הוּסרה המניעה בעקבות דיון בבג"ץ.
הדפסה הדפסה
שיתוף
פלסטינים שהצבא אוסר על יציאתם לחו"ל "מטעמים ביטחוניים", יכולים להגיש השגה בכתב, שתידון תוך שמונה שבועות. כך קובע הנוהל, אולם בפועל ההליך מתנהל אחרת. פעמים רבות הצבא אינו עומד במסגרת הזמנים שנקבעה, והפונים נאלצים להמתין שבועות ואף חודשים לקבלת תשובה. כך, כופה התנהלות המדינה על הפונים לגלגל את עניינם לפתחו של בית המשפט העליון. לא זו אף זו. במקרים רבים הצבא חוזר בו מהמניעה "הביטחונית" בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ.

כך קרה גם בעתירה שהגיש לאחרונה המוקד להגנת הפרט בשמו של תושב הגדה, בגין אי מענה להשגה שהגיש, לאחר שהצבא סירב להתיר את יציאתו לירדן, בנימוק שהוא "מנוע שב"כ". תחילה התמידה המדינה בסירובה להתיר את יציאתו של האיש לחו"ל, אף לאחר שהוגשה העתירה. אולם בהמשך חזרה בה – עוד בטרם הדיון בבג"ץ – והסירה את המניעה כנגד התחייבות בכתב של האיש, כי לא יעסוק בטרור. משכך, ביקש המוקד מבית המשפט למחוק את העתירה.

על אף קבלת הסעד המבוקש ומחיקת העתירה בהסכמת הצדדים, מצא בית המשפט לנכון למתוח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, שהפכה זה מכבר לשגרה. בפסק דין קצר שניתן בבג"ץ ביום 5.7.2016 הבהיר בית המשפט, כי מאס בהתנהלותה של המדינה במקרים כגון דא וכי מדובר בבזבוז של זמנו היקר: "מי מתחשב בו [בבית המשפט] בכלל ובזמנם של אנשי המזכירות והשופטים... נלאינו מכגון דא". בית המשפט הורה למדינה להגיש תוך שבוע ממועד פסק הדין הודעה, בליווי תצהיר של ראש המינהל האזרחי, בה תסביר את התנהלותה ותשרטט "מנגנון למניעת מצבים חוזרים ונשנים אלה".

מנתוני המוקד עולה, כי מדובר בתופעה שכיחה. בשנת 2015 לבדה הגיש המוקד 48 עתירות בגין אי מענה לפניותיהם של תושבי הגדה, שהצבא אסר על יציאתם לחו"ל; ב-27 מהמקרים הסיר הצבא את המניעה בטרם התקיים דיון בבית המשפט, ובשני מקרים נוספים הוּסרה המניעה בעקבות דיון בבג"ץ.
משפט ישראלי - מסמכים אחרים


משפט ישראלי - כתבי בי דין


משפט ישראלי - חקיקה


משפט ישראלי - פסיקה


משפט בינלאומי וזר - מסמכים אחרים


משפט בינלאומי וזר - אמנות וחקיקה


משפט בינלאומי וזר - פסיקה


ספרות - עדכונים


ספרות - פסיקה במבחן


ספרות - ספרים


ספרות - מאמרים


ספרות - שונות


ספרות - דוחות