דליה היתה מנכ"לית המוקד להגנת הפרט מדצמבר 1990 ועד לפרישתה לגמלאות באוגוסט 2017. תחת ניהולה, טיפל המוקד בלמעלה מ-90,000 מקרים פרטניים של הפרות זכויות אדם בשטחים הכבושים והפך לאחד הארגונים האפקטיביים במאבק נגד עוולות הכיבוש הישראלי. עבור רבבות פלסטינים הצליח המוקד בשנים אלה לממש זכויות יסוד – לחיי משפחה, לחופש תנועה, לפיצוי על מעשי אלימות ועוד. לצד הטיפול בפניות פרטניות, הובילה דליה את המוקד להישגים עקרוניים רבים ומשמעותיים, ביניהם ניתן למנות את ההסדר בעניין מסירת הודעה על מעצרם של פלסטינים ומקום החזקתם, חשיפת מתקן הכליאה הסודי 1391 ושלל הלכות מקילות באשר לאופן יישומו של חוק האזרחות והכניסה לישראל.
כמנכ"לית שהיתה מעורה בעבודת הארגון על כל רבדיה, קבעה דליה סטנדרטים של מצוינות והנחילה תרבות ארגונית הדוגלת בתגובה מהירה למציאות בשטח, הקפדה זהירה על פרטים ועשייה ללא לאות גם במקרים הנדמים כחסרי סיכוי. כל אלה הפכו לסימני היכר מובהקים של המוקד, המזוהים עמו גם היום.
מנימוקי ועדת האות: "עם פרישתה של דליה קרשטיין לגמלאות, ועדת אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג מצאה לנכון להעניק לה אות על מפעל חיים בשל תרומתה יוצאת הדופן להגנה על זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים הכבושים ולקידום זכויות האדם בישראל. לנחישותה להמשיך להיאבק מול מציאות מתסכלת ומייאשת יש חלק מכריע בהצלחותיו הרבות של המוקד להגנת הפרט".
